מטרת המחקר היתה לבדוק השפעת גורמי תזונה על הסיכון לאלצהימר ושיטיון. המחקר בדק אוכלוסייה של 1200 מבוגרים מעל גיל 65. המחקר בסס את הקשר בין תזונת אומגה 3 לבין רמת חלבוני האמילויד בטא בדם. רמת הסיכון לאלצהימר ניתנת לכימות על ידי מדידת רמת חלבונים אלו.
רמת הסיכון לאלצהימר ניתנת לכימות על ידי מדידת שני חלבונים בדם בשם אמילויד בטא Amyloid Beta או בקיצור Aβ . ישנם שני חלבוני Aβ בשם 40Aβ ו 42Aβ המוכרים כגורמי סיכון לאלצהימר בפרט ודמנטיה (שיטיון) בכלל. בעוד שרמת חלבוני אמילויד בטא קשורה ישירות בסיכון לאלצהימר עדיין לא ברור האם החלבונים הללו הם תסמין של אלצהימר או שהם גורמים לאלצהימר. כמו כן לא היתה ידועה עד היום השפעת התזונה על גורם הסיכון הסיכון הזה.
מטרת המחקר
מטרת המחקר היתה לבדוק השפעת גורמי תזונה (נוטריינטים) על רמת חלבוני האמילויד בטא בדם ובכך להסיק האם ישנה תרומה לגורמי התזונה הללו על הסיכון לאלצהימר ושיטיון.
מבנה המחקר
המחקר נערך על אוכלוסיה של כ 1200 מבוגרים מעל גיל 65. המידע לגבי צריכת גורמי התזונה בוצע על ידי שאלוני תזונה. 10 גורמי התזונה שהוערכו בעזרת השאלונים: שומן רווי, שומן חד בלתי רווי (שמן זית), אומגה 3, אומגה 6, ויטמין E, ויטמין C, בטא קרוטן (ויטמין A), ויטמין 12B, פולאט וויטמין D.
ממצאים ודיון
בכל צורות הבדיקה (מודלים) הן ללא התחשבות בגורמים ממסכים והן תוך התחשבות בגורמים ממסכים רק אומגה 3 נמצאה בקורצליה משמעותית (מאד) לרמת חלבוני האמילויד בטא משני הסוגים. במילים אחרות ככל שרמת האומגה 3 בתזונה היתה גבוה יותר כך רמת חלבוני האמילויד בטא היתה נמוכה יותר.
לכל יתר 9 הנוטריאנטים לא היתה קורלציה עם רמת חלבוני האמילויד בטא.
החוקרים מציינים מחקר קטן קודם של 35 משתתפים חולי אלצהימר בו לא נמצאה השפעה לאומגה 3 בתקופת מחקר של 6 חודשים (בלבד). החוקרים מסיקים מכך שיתכן שלא ניתן לעצור את המחלה ברגע שתסמיני האלצהימר באים לידי ביטוי. עם זאת הם לא שוללים הטבה אפשרית בצריכה ממושכת יותר של רמה מוגברת של אומגה 3 (כלומר תיסוף)
מסקנות
החוקרים מסיקים כי רמת הצריכה של אומגה 3 משפיעה על רמת הסיכון לאלצהימר ושיטיון באנשים מבוגרים. ככל שרמת הצריכה של אומגה 3 גבוה יותר כך רמת הסיכון לאלצהימר יורדת.
סיכום של גיא
המחקר בדק אוכלוסיה מבוגרת במשך שנה ורבע בלבד. לא סביר להניח כי הצריכה בשנת המחקר שונה משמעותית מהתזונה שלהם בעבר ויש לשער כי מאפייני התזונה של אותם אנשים במהלך המחקר מיצגת את התזונה שלהם במהלך העשורים האחרונים. אין לצערנו במחקר הזה הוכחה או רמז לכך שאומגה 3 יכולה לעצור נסיגה קוגניטיבית באנשים שאצלם כבר החלה הנסיגה. החדשות הטובות עם זאת הן שצריכת אומגה 3 בכמות גדולה יחסית לפני שהחלה ההתדרדרות הקוגניטיבית כנראה מונעת או דוחה בצורה משמעותית את הנסיגה הקוגניטיבית.
באיזה מינונים מדובר? עיון בטקסט המלא של המחקר מראה כי האנשים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לאלצהימר (חלבון Aβ ברמה של 90 בדם) צרכו 0.5 גרם אומגה 3 ביום לעומת בעלי הסיכון הנמוך ביותר (חלבון Aβ ברמה של 75 בדם) שצרכו 1.1 גרם אומגה 3 ביום. אין כמובן לדעת מה היה קורה בשנים הבאות. האם בעלי הצריכה של 1.1 גרם ישארו על רמה 75 או שהרמה תמשיך לעלות אך בקצב איטי לעומת דלי הצריכה של אומגה 3? המספר 1.1 גרם ביום מסתדר טוב עם ההמלצה הכללית שלי ל 3גרם אומגה 3 ביום מכל המקורות.
ההמלצה שלי תהיה להגביר את צריכת האומגה 3 בעשורים שלפני הגיל שבו מתחיל אלצהימר על מנת למנוע ולדחות ככל האפשר את הנסיגה הקוגנטיבית המופיעה בגילאים אלו. המינון עליו אמליץ למניעת אלצהימר או דחייתו הוא המינון לאדם בריא המניח צריכה של כ 1 גרם ביום מתזונה בריאה רגילה + 2 גרם ביום מתוסף שמן דגים שזה 3 עד 4 קפסולות של 600 מ"ג. מחקר זה תומך לדעתי בהמלצה כזו.
למאמר המלא לחץ כאן
Read Full Text
Nutrient intake and plasma β-amyloid
Y. Gu, PhD et al
ABSTRACT
Objective: The widely reported associations between various nutrients and cognition may occur through many biologic pathways including those of β-amyloid (Aβ). However, little is known about the possible associations of dietary factors with plasma Aβ 40 or Aβ 42. The aim of the current study was to evaluate the association between nutrient intake and plasma A β levels.
Methods: In this cross-sectional study, plasma Aβ 40 and Aβ 42 and dietary data were obtained from 1,219 cognitively healthy elderly (age >65 years), who were participants in a community based multiethnic cohort. Information on dietary intake was obtained 1.2 years, on average, before Aβ assay. The associations of plasma Aβ 40 and Aβ 42 levels and dietary intake of 10 nutrients were examined using linear regression models, adjusted for age, gender, ethnicity, education, caloric intake, apolipoprotein E genotype, and recruitment wave. Nutrients examined included saturated fatty acid, monounsaturated fatty acid, Ω3 polyunsaturated fatty acid (PUFA), Ω6 PUFA, vitamin E, vitamin C, β-carotene, vitamin B12, folate, and vitamin D.
Results: In unadjusted models that simultaneously included all nutrients, higher intake of Ω3PUFA was associated with lower levels of Aβ 40 (Ω -24.7, p < 0.001) and lower levels of Aβ 42 (β -12.3, p < 0.001). In adjusted models, Ω3 PUFA remained a strong predictor of Aβ 42 (β -7.31, p < 0.02), whereas its association with Aβ 40 was attenuated (β-11.96, p < 0.06).
Other nutrients were not associated with plasma Aβ levels.
Conclusions: Our data suggest that higher dietary intake of Ω3 PUFA is associated with lower plasma levels of Aβ 42, a profile linked with reduced risk of incident AD and slower cognitive decline in our cohort.
Neurology® 2012;78
אני צמחוני, נמנע מצריכת מוצרים הכרוכים בהריגת בעלי חיים.
האם ידועים לכם מקורות צמחיים לאומגה 3, ומה הכמות הדרושה לכל גרם?
אם אתם מספקים, או מתכוונים לספק בעתיד, חומרים כאלה?
שאלה נוספת – האם זמינות כיום, בארץ, בדיקות רמת אומגה 3 בדם? אם כן, האם הן מוכרות ע"י קופות החולים?
תודה,
שלמה
שלום שלמה
אומגה 3 צמחית איננה תחליף לאומגה 3 מדגים. בצמחים יש חומצה אלפא לינולנית ALA שאיננה נחוצה לגוף. בדגים יש שתי חומצות שומן EPA ו DHA אותן בלבד האדם צריך.
אין עדיין מקור צמחי ל EPA ו DHA. ישנם נסיונות בהנדסה גנטית לגרום לצמח הקמיליה ליצר שמן דגים על ידי השתלת גנים של בעלי חיים בצמח. ישנם סימנים מעודדים אך יקח בוודאי 10 שנים עד שיהיה מוצר בשוק. כאשר יהיה נשמח לספקו לטבעונים ולעצמנו. בשלב זה אנו מספקים רק שמן דגים.
באשר לבדיקה- אין בארץ בדיקת אומגה 3 בדם ולכן אנו יוצאים במיזם הנקרא כמה אומגה יש לי להקמת מעבדת בדיקה לאומגה 3 בארץ.
אתה מוזמן להרשם למיזם ולהיות בין הראשונים שיבצעו את הבדיקה כאן
הבדיקה כמובן לא מוכרת ולא ממומנת על ידי קופות החולים, זו הסיבה שאנו מרימים את הכפפה בעצמנו. אם אין אני לי מי לי….
בברכה
גיא