פורסם ב- כתיבת תגובה

אומגה 3 משפרת תכונות חברתיות ורגשיות אצל ילדים עם ADHD

אומגה 3 משפרת תכונות חברתיות ורגשיות אצל ילדים עם ADHD: מחקר שכותרתו "אומגה 3 קשורה בקשר הפוך לתכונות של קשיחות וחוסר רגישות בנערים מתבגרים עם ADHD" 1. המחקר מחזק ממצאים רבים מהעבר שהראו כי ילדים עם בעיות קשב וריכוז הם בעלי פחות אומגה 3 2. מעניין ביותר הוא שהמחקר מראה באופן מובהק כי ככל שרמת ה EPA נמוכה יותר, כך גדלים הקשיים הרגשיים והחברתיים של ילדים עם ADHD. מסיבה זו אנו מתעקשים על יחסי EPA:DHA נכונים ומתנגדים ל DHA נקי. 3. כמו כן, בהתאם לתוצאות המחקר גם נסיוני (גיא) עם עשרות ילדים מראה כי טיפול בעזרת אומגה 3 משפר קודם כל את התכונות ההתנהגותיות והרגשיות-חברתיות המלוות ל ADHD, מה שמאפשר להורים להשיג שיתוף פעולה ראשוני עם ילדיהם אחרי מספר שבועות של טיפול באומגה 3, שמוביל בתורו ליכולת לבצע שינויים נוספים בתקשורת עם הילד כגון שינויי תפריט (ראה שיטת "פרוטוקול אומגה") עד להטבה מלאה.  

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק: 1. האם לילדים עם ADHD יש מחסור באומגה 3

2. האם יש קורלציה בין רמות האומגה 3 בדם לבין סימפטומים של ADHD וההתנהגויות המלוות אותם.

שיטה: הושוו רמות האומגה 3 בדם בין 72 ילדים בנים, חלקם אובחנו כסובלים מ ADHD לעומת כאלו שאובחנו שלא סובלים מ ADHD . תוצאות: 1. רמת ה DHA בדמם של ילדים עם ADHD נמצאה נמוכה יותר לעומת קבוצת הביקורת, בתוצאות שלפני תיקון סטטיסטי (במילים אחרות ילדים הסובלים מADHD הינם בעלי רמות נמוכות יותר של אומגה 3 מאשר ילדים שלא סובלים מ ADHD) 2. תכונות של קשיחות ואטימות רגשית Callous–Unemotional (CU) traits נמצאו קשורות באופן מובהק למחסור ב EPA ומחסור כללי באומגה 3 אצל קבוצת הילדים עם ADHD. (במילים אחרות – אצל ילדים הסובלים מADHD ככל שהמחסור באומגה 3 גדול יותר כך הילד מגלה קשיחות רבה יותר ואטימות רגשית גבוהה יותר). מסקנות: הממצאים חושפים לראשונה שתכונות של קשיחות ואטימות רגשית (CU) ותכונות אנטי-חברתיות במקרים של ADHD קשורות למחסור באומגה 3. למאמר המקורי לחץ כאן
פורסם ב- כתיבת תגובה

אומגה 3 ועיבוד רגשי לקוי אצל נערים עם ADHD

חומצות שומן אומגה 3 קשורות לעיבוד רגשי לקוי אצל נערים מתבגרים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD ) מחקר חדש מאנגליה שבדק את הקשר בין אומגה 3 להפרעות התנהגות חמורות שהן חלק מתסמונת ADHD. הפרעות אלו נקראות חוסר רגישות, כהות חושים, חוסר רגשות, הפרעות ויסות חושי, הפרעות התנהגות, תופעת חוסר קבלת סמכות defiance disorder ועוד שמות מפוצצים שמגדירים בצורה "מדעית" אופי של ילד עצבני, רגזן ובלתי מתחשב. הממצאים בשלב זה הם תצפיתיים, ומראים בבירור שככל שחסר אומגה 3, וככל שיש יותר אומגה 6 לעומת אומגה 3 בגוף כלומר יחס 3:6 נמוך יותר, כך האופי רגזני יותר. בשלב הבא יבוצע מחקר האם תיסוף שמן דגים ישפר את מצבם של ה"רגזנים". אנו מניסיון יודעים שכן, נמתין וניתן למדענים האנגלים לגלות את זה… חזרה להפרעות קשב וריכוז->   רקע: חלק מן התסמינים של ADHD מתבטאים בויסות ריגשי לקוי. מחקרים קודמים הראו כי לצעירים עם ADHD רמות נמוכות יחסית של אומגה 3. ישנם ממצאים קודמים המראים על תועלת בתיסוף של אומגה 3 לשיפור התסמינים של קשב והיפראקטיביות וכן תסמינים רגשיים. בעקבות ממצאים אלה השוו את יחס 3:6 בדמם של נערים מתבגרים בעלי ADHD לעומת נערים ללא ADHD, ונבדק הקשר של רמות אלה למדדים של יכולות רגשיות תלויות מקרה (ERP= event-related potentials), שהוא מדד לתגובתו של הנער לארוע חיצוני. שיטה: הושוו יחסי 3:6 בפלסמה של ילדים/מתבגרים עם-ADHD לעומת ללא- ADHD, בהתאמה ליכולות ERP במהלך משימות של עיבוד רגשי. תוצאות: אצל ילדים עם ADHD נמצא יחס 3:6 נמוך יותר בדם ולקויות ERP בעיבוד רגשי, בהשוואה לקבוצת הביקורת של ילדים ללא ADHD. בתוך קבוצת הADHD נמצא שלקויות ERP קורלטיביות בבירור לרמה נמוכה יותר של אומגה 3. (גיא: במילים אחרות בקרב הילדים הלוקים ב ADHD הפרעות האופי והרגזנות חמורות יותר ככל שהמחסור באומגה 3 חמור יותר) מסקנות: הממצאים חושפים לראשונה את הקשר בין רמות נמוכות של אומגה 3 לבין לקויות בעיבוד רגשי אצל ילדים עם ADHD.

דגשים של גיא: המחקר משתמש במגוון הגדרות לתתי קבוצות בספקטרום של ADHD. על מנת לפשט את המסקנות ניתן לאמר שלא רק שמחסור באומגה 3 גורם לחוסר קשב וריכוז, אלא שתסמיני משנה המופיעים אצל תתי אולכוסיות של ADHD כמו חוסר ויסות רגשי, רגזנות, עצבנות ואי קבלת סמכות גם הן נגרמות לפחות באופן חלקי ממחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6.

Omega-3 fatty acids are related to abnormal emotion processing in adolescent boys with attention deficit hyperactivity disorder

Rachel V.Gow, AlexanderSumich, FredericVallee-Tourangeau, Michael Angus Crawford, Kebreab Ghebremeskel, Allain A.Bueno, Joseph R.Hibbeln, Eric Taylor, Daniel A.Wilson, Katya Rubia

Department of Child and Adolescent Psychiatry, Institute of Psychiatry, King`s College London, United Kingdom Division of Psychology, School of Social Sciences, Nottingham Trent University, United Kingdom Department of Psychology, Kingston University, United Kingdom Division of Reproductive Physiology, Obstetrics and Gynaecology, Imperial College London, United Kingdom Lipidomics and Nutrition Research Centre, London Metropolitan University, United Kingdom Institute of Science and the Environment, University of Worcester, United Kingdom National Instituteon Alcohol Abuseand Alcoholism, Rockville, MD20852, USA

Abstract

Background: In addition to the core symptoms, attention deficit hyperactivity disorder(ADHD) is associated with poor emotion regulation. There is some evidence that children and young adults with ADHD have lower omega-3 levels and that supplementation withomega-3 can improve both ADHD and affective symptoms. We therefore investigated differences between ADHD and non-ADHD children in omega-3/6 fatty acid plasma levels and the relationship between those indices and emotion-elicited event-related potentials(ERPs).

Methods: Children/adolescents with (n=31) and without ADHD (n=32) were compared in their plasma omega-3/6 indices and corresponding ERPs during an emotion processing task.

Results: Children with ADHD had lower mean omega-3/6 and ERP abnormalities in emotion processing, independent of emotional valence relative to control children. ERP abnormalities were significantly associated with lower omega-3 levels in the ADHD group.

Conclusions: The findings reveal for the first time that lower omega-3 fatty acids are associated with impaired emotion processing in ADHD children.

· 2013 Elsevier Ltd. All rights reserved.

להמלצות שימוש מותאמות אישית

להזמנה מיידית

פורסם ב- תגובה אחת

אומגה 3 פוריות והריון

מאמר מקורי מאת גיא בן צבי אומגה 3 משמן דגים מתייחסת לשתי חומצות שומן ארוכות מאד בשם EPA ו DHA. ה DHA הינו המרכיב החיוני ביותר של רקמת השומן במוח ובעין ובכל מערכת העצבים ה EPA נחוץ לכל תאי הגוף ומהווה את חומר הגלם למערך שלם של הורמונים מקומיים האחראים על מערכות החיסון של הגוף האומרים לגוף מתי לגייס את מערכות ההגנה שלו. שלוש מערכות הגנה מרכזיות בגוף נשלטות ומווסתות על ידי הורמונים שמקורם ב EPA :המערכת החיסונית, המערכת האלרגית ומערכת קרישת הדם. גופנו יודע ליצר EPA ו DHA גם מאומגה 3 ממקור צמחי אך ביעילות מאד נמוכה של 5- 10% בלבד. לכן שמנים צמחיים כמו שמן פשתן או שמן המפ אינם מהווים מקור יעיל לאומגה 3. מעתה נתיחס ל EPA ו DHA פשוט כ"אומגה 3 " ממקור שמן דגים. baby love אומגה 3 ופוריות הרקמה העשירה ביותר בגוף האדם ב DHA היא בזרע הגבר. מחסור באומגה 3 אצל הגבר מפחית את רמת הפוריות עקב פגיעה בתפקוד הזרע.ישנן מספר "מחלות הריון" המופיעות באופן תדיר בהריון המודרני: דיכאון הריוני ופוסט הריוני, רעלת הריון, אלרגיות המופיעות בהריון, קרישי דם, הפלות או לידות מוקדמות. לכל הבעיות הללו יש מקור הקשור גם במחסור באומגה 3 ועודף אומגה 6: דיכאון הריוני הוא מצב שבו יש מחסור בפעילות הסרוטונין במוח האשה. יעילות הסרוטונין במוח מושפעת במידה רבה מרמת האומגה 3 במוח. מחסור באומגה 3 מקטין את יעילות העברת הסרוטונין במעבר הסינפטי והגברת האומגה 3 מונעת את המחסור הזה. לכן ידוע ממחקרים אין ספור וגם מנסיון של לקוחות שלנו שאומגה 3 מונעת דיכאון וחרדה. במקרים רבים היא מהווה תחליף לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (פרוזק). נשים אשר סבלו מדיכאון הריוני והתחילו לצרוך מינון גבוה של אומגה 3 נהנו מהעלמות הסימפטומים של הדיכאון ההריוני ושיפור כללי של מצב הרוח והקשר הרגשי עם העובר. צריכת אומגה 3 מגדילה את הסיכוי להרות אצל נשים המתקשות להרות. הדרך הטובה ביותר למנוע מחסור באומגה 3 במהלך ההריון היא לתגבר את הגוף במנה כפולה של אומגה 3 מספר שבועות לפני הכניסה להריון. רעלת הריון ישנן שתי קבוצות של הורמונים שומניים הנחשבות לחיוניות למערכת החיסונית – 2 PGE ו 3 PGE PGE2 נוצר מחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6. במוח האדם המודרני יש עודף גדול באומגה 6 וחוסר גדול באומגה 3 בעיקר עקב התזונה המודרנית המבוססת על מזון שמקורו בדגנים,תירס ושמנים צמחיים. עודף בחומצה ארכידונית ו 2PGE גורם לתגובה חיסונית עצמית Autoimmunity . הרעלת ההריונית הינה סוג של תגובה אוטואימונית בה המערכת החיסונית של האם מגיבה לנוכחות העובר בצורה אלימה העלולה לסכן את חיי האם והעובר. צריכת שמן דגים גורמת ליצור PGE3 אשר מונע תגובת יתר של המערכת החיסונית ובכך תורם למניעת רעלת הריון. אלרגיות ההורמון המגייס את הגוף לתגובה אלרגית נקרא לוקוטריאן או LTB. נוכחות של LTB ברקמה או מקום מסוים בגוף מגייס את המערכת האלרגית להגיב בהתקפה על אותה רקמה. ישנם שני סוגים של הורמון האלרגיה הזה- LTB4 הנוצר מאומגה 6 ו LTB5 הנוצר מאומגה 3. מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6 יגרמו לעודף גדול ב LTB4 מה שהופך את הגוף להיפר אלרגי. תגבור באומגה 3 לפני ובמהלך ההיריון ימנעו או יפחיתו במידה ניכרת את תופעת האלרגיה במהלך ההריון. קרישי דם קרישת הדם הינה מנגנון הגנה של הגוף בפני פציעות ומהווה חלק ממערכת הריפוי והתיקון העצמי של הגוף. הורמון הקרישה נקרא טרומבוקסן או TBX. טרומבוקסן הנוצר מאומגה 6 נקרא TBX A2 והוא הגורם לקרישת יתר של הדם. TBX A2 מאומגה 6 הינו האחראי הישיר ליצירת קרישי דם בתוך חלל העורקים הגורמים לשבץ מוח או לב או ריאה במסגרת תופעה הנקראת תסחיף- כאשר קריש הדם ניתק ונסחף ממקומו וסותם את אספקת הדם לאחד מהאיברים הללו. לעומת זאת הטרומבוקסן מאומגה 3 הנקרא TBX A3 גורם לקרישה אך ורק בזמן פציעה חיצונית. כלומר גורם לקרישת דם נכונה במצב שבו צריך אותה כמו פציעה או לידה או מחזור חודשי. לכן אומגה 3 לא מונעת קרישה כפי שבטעות חושבים, אלא להיפך היא גורמת לקרישה נכונה וטובה ומונעת קרישי דם הגורמים למחלות. לכן לקיחת אומגה 3 מונעת את הצורך בתרופות מונעות קרישה אשר מסוכנות לכל אדם בגלל הסכנה של דימום יתר, אך אסורות במיוחד לנשים בהריון עקב הסכנה של דימום במהלך ההריון. הפלה ולידה מוקדמת ההורמון שהוזכר מקודם PGE2 שמקורו באומגה 6 משמש כחומר מזרז לידה ובמינון גבוה אף גורם הפלה. מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6 בתזונת האם גורם לעודף גדול ב PGE2 ולכן מגדיל את הסיכון להפלה, לידה מוקדמת או צירים מוקדמים. תיסוף גדול של אומגה 3 מונע מקרים של הפלת שווא או לידה מוקדמת (כמובן שיש מקרים שבהם ההפלה הטבעית היא מוצדקת מפני שהעובר מתפתח בצורה לא תקינה אבל אין כוונתנו למקרים כאלו) אספקת אומגה 3 לעובר ולתינוק אחוז ניכר ממשקל המוח עשוי מאומגה 3 מסוג DHA. ה DHA הוא השומן ממנו עשויה מעטפת המיילין של העצבים ותפקידה להוות מחסום מבודד חשמלי מצד אחד אך שער לכניסת חומרי מזון לתוך העצב מצד שני. כל הנוירוטרנסמיטורים עוברים דרך הממברנות של תאי העצב (דופן תאי העצב) העשויות מDHA. כאשר נוצר במוח מחסור ב DHA ועודף בחומצה ארכידונית שהיא אומגה 6, משתבשת הפעילות העצבית של המוח הבאה לידי ביטוי במקרים קיצוניים בהפרעות נוירופסיכיאטריות כגון טורט, ADHD ובעיות התפתחות אחרות. כמו כן נוכחות של חומצה ארכידונית במוח עלולה לגרום להתקפה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את תאי העצב (כזכור חומצה ארכידונית מיצרת PGE2 שהוא הורמון אלים של המערכת החיסונית) בזמן התפתחות העובר אספקה סדירה של אומגה 3 בצורת EPA ו DHA הינה קריטית להתפתחות המוח ומערכת העצבים והראיה. הדרך היחידה של העובר לקבלת האומגה 3 היא דרך מזון האם ורקמת השומן שלה. לכן מומלץ לאם לצבור אומגה 3 בגופה לפני ההריון ולהמשיך לצרוך אומגה 3 במהלך ההריון כדי לאפשר לעובר התפתחות תקינה של המוח ומערכת העצבים. לאחר הלידה התינוק ממשיך להתפתח בקצב גבוה מאד ומקבל את מזונו רק מההנקה. חלב האם צריך להכיל את כל החומרים החיוניים לתינוק כולל אומגה 3. לכן מומלץ לאם המניקה להמשיך לצרוך כמות מוגברת של אומגה 3 במהלך ההנקה. לאחר הפסקת ההנקה לעיתים התינוק מקבל פורמולה במקום חלב. הפורמולות הקיימות כיום אינן מכילות אומגה 3 במידה ראויה. חלקן אפילו מכילות אומגה 6 בצורת חומצה ארכידונית, מה שמהווה לדעתנו אסון תזונתי לתינוק. גם פורמולות המכילות אומגה 3 לא מכילות את האומגה 3 בהרכב הנכון לדעתנו. בדרך כלל מוסיפים רק DHA ולא EPA וגם זה בכמות נמוכה מדי. קצרה היריעה מלהסביר למה, אך תוספת של DHA לבד ללא EPA היא דבר לא מועיל במקרה הטוב ומזיק במקרה הרע. לכן מומלץ להוסיף שמן דגים ישירות לפורמולה של התינוק בכל משך התזונה מהפורמולה. תיסוף התינוק באומגה 3 נעשה על ידי הכנסת קפסולה אחת של שמן דגים ביום לתוך בקבוק עם משקה (פורמולה או חלב) פושר. לאחר כ 5 דקות הקפסולה נמסה והשמן מתערבב במשקה בעזרת ניעור קל. למעשה אותה המלצה נכונה גם עבור תינוק הניזון מחלב פרה , חלב פרה כיום לא מכיל בכלל אומגה 3 עד שלא יתחילו להאכיל את הפרות בעשב. החלב היחיד בארץ המכיל אומגה 3 הוא חלב עיזים שגדלו על מראה טבעי (יש להשיג בגליל). כלומר תינוקות הניזונים מחלב מומלץ להוסיף להם גם שמן דגים ישירות לחלב. כמה אומגה 3 מומלץ לקחת? לאדם בריא מבוגר מומלץ לקבל כ 3 גרם ביום של אומגה 3 מסוג EPA + DHA ביחד. שמן דגים מרוכז מכיל כ 60% EPA+DHA. קפסולות בריכוז כפול (כמו של אומגה 3 גליל) מכילות 600 מ"ג וקפסולות רגילות מכילות 300 מ"ג. ההמלצה למינון אומגה 3 תלויה במשקל הגוף ובמצב הבריאותי. לקראת ההיריון מומלץ לאישה בריאה להכפיל את כמות האומגה 3 שהיא צורכת ולהמשיך במינון הכפול עד אחרי סיום ההנקה. למשל, אישה בריאה במשקל 60 ק"ג שאיננה צורכת אומגה 3 ממקור אחר (כמו בשר דגים או בשר שגדל על עשב) מומלץ שתצרוך 3-4 קפסולות במינון כפול של 600 מ"ג ביום. מספר שבועות לפני ההיריון מומלץ שתגביר את הצריכה ל 6 עד 8 קפסולות ביום ותחזור למינון הרגיל שלה עם סיום ההנקה. המלצות נוספות בקשר לאומגה 3 אומגה 3 הינן חומצות שומן מאד רגישות לחימצון וקלקול. אסור לחשוף אותן לאויר פתוח טמפרטורה גבוה אור ישיר או לחות. כמו כן שמן דגים הינו קורוזיבי מאד וממיס כלי פלסטיק זולים וגומי. לכן לא רצוי לאחסן שמן דגים מרוכז נוזלי בכלי פלסטיק או גומי. אין בעיה עם בקבוקי תינוקות מפלסטיק או זכוכית. יש לשמור את הקפסולות במקרר במשך כל חיי המדף. הקפסולה והצנצנת שומרים על השמן בצורה טובה למשך כמה שבועות בתנאי חדר אך מעל לפרק זמן זה מתחיל חמצון הדרגתי. לכן חשוב מאד לצרוך אומגה 3 טריה ואשר נשמרה בקירור ובמהלך האחסון. בבית יש לשמור את הקפסולות במקרר כל הזמן. על מנת למנוע חימצון של האומגה 3 במשך חיי המדף מוסיף היצרן מעט אנטיאוקסידנט מתערובת די-אלפא-טוקופרול, אשר מיועד לשמור על השמן במהלך חיי המדף בלבד ולא בגוף האם. למי שצורך כמות גדולה של אומגה 3 מומלץ להוסיף ויטמין E. המלצות מסודרות יש באתר שלנו בעמוד המלצות שימוש. באופן כללי מינון של 200 עד 400 יב"ל ביום של ויטמין E אמורות להספיק ברוב המקרים. מי שאוכלת הרבה ירקות ופירות צריכה פחות תוספת ויטמין E כי המקור לאנטיאוקסידנטים בתזונה הם פירות וירקות. במידה ואין מספיק E בדם כאשר רמת האומגה 3 גבוהה, נוצר מה שנקרא 'עומס מחמצן גבוה' העלול למנוע את ההשפעה החיובית של האומגה 3. פן נוסף חשוב בשיפור התזונה היא ירידה דרסטית בכמות הדגנים הנצרכת. הדגנים הם מקור לאומגה 6 בלבד ואין בהם בכלל אומגה 3. כמו כן רוב הפחמימות שבדגנים הן עמילנים המתפרקים לסוכר במעיים ומעלים את עומס הסוכר והאינסולין בדם, ומכאן עלולים לגרום לסכרת ובייחוד סכרת הריון. גם מהספרות והמחקר וגם מנסיוננו האישי עם לקוחות בשבע השנים האחרונות- ילדים שעברו את תהליך האומגה מההריון מתפתחים בצורה יוצאת מהכלל, הן מבחינת בריאות כללית והן מבחינת התפתחות פסיכו-מוטורית. גם ילדים רבים שהתגלו אצלם בעיות, כולל אוטיזם, מצבם השתפר מאד בעקבות תזונת אומגה. אמהות רבות אשר צרכו וצורכות אומגה 3 במהלך ההריון מדווחות על חווית הריון נעימה ולקה יותר. עם שמן דגים הריון קל ונעים. על המכלול התזונתי השלם, מעבר לאומגה 3, ניתן לקרוא בעמוד "תזונת אומגה" מהמצגת "לחיות ללא תרופות" המצויה גם היא במרכז המידע באתר. למאמרים נוספים בנושא הריון ופוריות במרכז המידע
פורסם ב- כתיבת תגובה

תזונת פליאו ותזונת אומגה

התזונה הפליאוליתית (בקיצור "פליאו") היא גישה תזונתית שממליצה לאכול כפי שאכלו בני האדם הקדמונים, הידועים כציידים-לקטים. הרציונל מאחורי התזונה: מליוני שנים של אבולוציה עיצבו אותנו גנטית לאכול מזונות מסויימים, ואלה המזונות שתורמים לנו הכי הרבה מבחינה תזונתית ובריאותית. לפי תאוריה זו, ככל שנסטה מהתפריט המקורי של הגזע האנושי נהיה פחות בריאים. תזונת אומגה עליה אנו ממליצים כבר שנים מתבססת בדיוק על העקרונות הללו בתוספת שמן דגים. מה מייחד את ההומו-ספיאנס? צמיחת המוח ולא צמיחת הגוף הגוף=חלבון, המוח=שומן. איזה שומן? אומגה 3 על כך ועוד במצגת
פורסם ב- כתיבת תגובה

אומגה 3 והפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות

שיפור בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) בעזרת אומגה 3 במקום או בנוסף לריטלין, מחקר קטן אך מוצלח המראה שתיסוף באומגה 3 מהווה שיפור יעיל מאד בADHD . המחקר הזה בדק מינון גבוה מאד של עד 15 גרם ביום אומגה 3 EPA +DHA ומצא שיפור משמעותי מאד אצל ילדים עם ADHD. למאמר המלא לחץ כאן

Effects of an open-label pilot study with high-dose EPA/DHA concentrates on plasma phospholipids and behavior in children with attention deficit hyperactivity disorder

Nutrition Journal 2007, 6:16 doi:10.1186/1475-2891-6-16 Paul J Sorgi (pjsorgi@aol.com) Edward M Hallowell (ehallowell@aol.com) Heather L Hutchins (hhutchins@eicosresearch.org) Barry Sears (bsears@drsears.com) Background: Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) is the most common neurological condition in children. This pilot study evaluated the effects of high-dose eicosapentaenoic acid (EPA) and docosahexaenoic acid (DHA) supplementation on the isolated plasma phospholipids and behavior in children with ADHD (primarily inattentive subtype and combined subtype). Methods: Nine children were initially supplemented with 16.2g EPA/DHA concentrates per day. The dosage was adjusted dependent on the ratio of arachidonic acid (AA) to EPA in the isolated plasma phospholipids at four weeks to reach a level normally found in the Japanese population. Results: At the end of the eight-week study, supplementation resulted in significant increases in EPA and DHA, as well as a significant reduction in the AA:EPA ratio (20.78±5.26 to 5.95±7.35, p<0.01). A psychiatrist (blind to supplement compliance or dosage modifications)reported significant improvements in behavior (inattention, hyperactivity, oppositional/defiant behavior, and conduct disorder). There was also a significant correlation between the reduction in the AA:EPA ratio and global severity of illness scores. Conclusions: The findings of this small pilot study suggest supplementation with high-dose EPA/DHA concentrates may improve behavior in children with ADHD.

Abstract

פורסם ב- כתיבת תגובה

אומגה 3 ובעיות קשב וריכוז #3

מחקר אוקספורד דורהם המראה שיפור ניכר בסימפטומים של ילדים הלוקים בחוסר קשב וריכוז המטופלים באומגה 3 למאמר המלא לחץ כאן

The Oxford-Durham Study: A Randomized, Controlled Trial of Dietary Supplementation With Fatty Acids in Children With Developmental Coordination Disorder Alexandra J. Richardson, DPhil(Oxon)*, and Paul Montgomery, DPhil(Oxon)‡§ ABSTRACT Background. Developmental coordination disorder (DCD) affects 5% of school-aged children. In addition to the core deficits in motor function, this condition is associated commonly with difficulties in learning, behavior, and psychosocial adjustment that persist into adulthood. Mounting evidence suggests that a relative lack of certain polyunsaturated fatty acids may contribute to related neurodevelopmental and psychiatric disorders such as dyslexia and attention-deficit/hyperactivity disorder. Given the current lack of effective, evidence-based treatment options for DCD, the use of fatty acid supplements merits investigation. Methods. A randomized, controlled trial of dietary supplementation with -3 and -6 fatty acids, compared with placebo, was conducted with 117 children with DCD (5–12 years of age). Treatment for 3 months in parallel groups was followed by a 1-way crossover from placebo to active treatment for an additional 3 months. Results. No effect of treatment on motor skills was apparent, but significant improvements for active treatment versus placebo were found in reading, spelling, and behavior over 3 months of treatment in parallel groups. After the crossover, similar changes were seen in the placebo-active group, whereas children continuing with active treatment maintained or improved their progress. Conclusions. Fatty acid supplementation may offer a safe efficacious treatment option for educational and behavioral problems among children with DCD. Additional work is needed to investigate whether our inability to detect any improvement in motor skills reflects the measures used and to assess the durability of treatment effects on behavior and academic progress. Pediatrics 2005;115:1360–1366; developmental coordination disorder, fish oil, supplementation, RCT, reading, spelling, behavior, omega-3 fatty acids, dyspraxia.

פורסם ב- כתיבת תגובה

תיסוף ויטמין D בזמן הריון

תיסוף ויטמין D במהלך ההריון: מחקר כפול סמיות לבדיקת בטיחות ויעילות תקציר תרגום ואינטרפרטציה מאת גיא בן צבי אין לראות בדברים אלו הנחיה לטיפול רפואי או תחליף להתייעצות עם רופא. זהו מחקר ראשון מסוגו בעולם וממצאיו חשובים ביותר עבור כל אם בעתיד או אשה הרה, עבור רופאים ומטפלים המיעצים לנשים הרות או לפני הריון. כמו כן מסקנותיו צריכות להשפיע גם על ההמלצות וההנחיות של משרד הבריאות הישראלי ואני תקווה כי כך אכן יקרה. תינוק מפהק מטרת המחקר היתה לקבוע רמות בטיחות לתיסוף ויטמין D במהלך ההריון מצד אחד ואת יעילות התיסוף מצד שני. מדדי הבטיחות היו אי הגעה לרמת רעילות של ויטמין D (היפרויטמינוזיס D ) ואי השפעה על מאזן הסידן ותפקודי בלוטת התריס. מדדי היעילות היו רמות ויטמין D3 אצל האם והעובר לפני הלידה ומיד אחריה כאשר המטרה היא לפחות 80 נומול לליטר לאם ולפחות 50 ננומול לליטר לתינוק. הערה: המחקר מדבר על רמות של ויטמין D בשלושה מדדים שונים-  רמת תיסוף D3 ביב"ל, זו המדד המופיע על אריזות של תוספי תזונה של ויטמין D3 רמת סירקולציה בדם של נגזרת מטבולית הנקראת 25 הידרוקסי ויטמין D3 או25-hydroxyvitamin D] 25(OH)D] שהינו המדד הנבדק בבדיקות דם של קופות החולים והוא צריך להיות 80 ננומול לליטר לפחות (שווה ערך ל32 ננוגרם למול על פי מדד של חלק מהמעבדות) רמת סירקולציה בדם של נגזרת מטבולית משנית, שהיא החשובה ביותר בעצם הנקראת 1,25 הידרוקסי ויטמין D3 או 25-hydroxyvitamin D] 25(OH)D]  למי שלא מתענין במיוחד בביוכימיה אני מציע להתעלם מהגדרות אלו ולהסתפק במסקנות עבור ויטמין D3 כמושג גנרי, ולכן על מנת לפשט את המחקר המורכב הזה התעלמתי בתקציר הזה מהנגזרות השונות (כי באמת במסקנות העיקריות אין לכך חשיבות רבה) המחקר מסביר את מקור ערך המטרה לנשים בהריון ב 80 ננומול לליטר לפחות כערך המינימלי הדרוש בדם האם למניעת היפר-תירואידיזם, (פעילות יתר של בלוטת התריס) ולצורך מניעה של מחסור בספיגת סידן ומניעת אוסטאופורוזיס. הערה: ערכי המינימום בישראל הם 75 ננומול לליטר ברוב קופות החולים. המחקר נבדק על 350 נשים שהשלימו את המחקר עד הלידה מתוך 495 שהחלו אותו. המחקר בדק 3 רמות תיסוף: 400 יחידות בין לאומיות (יב"ל) שהיא המנה המומלצת היומית RDA בארה"ב 2000 יב"ל שהיתה עד היום המנה המקסימלית המותרת לתיסוף לנשים בהריון בארה"ב 4000 יב"ל שהיא כפולה מהמנה שהיתה מותרת בארה"ב. הערה: על מנת לבצע את הניסוי במימון הממשל האמריקאי (רשות הבריאות הלאומית הNIH ) נזקקו החוקרים לאישור מיוחד מהFDA לתסף מעל 2000 יב"ל. אישור כזה ניתן לצורך הניסוי. הנשים הנבדקות כולן גרות בסביבות קו רוחב 32 (דומה לדרום ישראל) והיו בהן נשים שחורות ולבנות (ההבחנה חשובה מפני שיצור ויטמין D אצל בעלות עור כהה הוא מופחת יחסית לבעלות עור בהיר) תוצאות המחקר מביא פירוט רב ונרחב של התוצאות מבחינת מדדים רבים אך להלן עיקר הממצאים: לגבי האם: תיסוף של 400 יב"ל הביא 52% מהנשים לרמת המינימום של 80 ננומול לליטר בסוף ההריון (כלומר כמעט חצי מהנשים לא הגיעו לסף המינימום!) תיסוף של 2000 יב"ל הביא כ80% מהנשים לרמת המינימום של 80 ננומול לליטר תיסוף של 4000 יב"ל הביא 84% מהנשים לרמת המינימום של 80 ננומול לליטר (רק 16% מהנשים ברמת תיסוף זו עדיין היו במחסור ונזקקו בעיקרון לתיסוף רב יותר) לגבי התינוק: תיסוף האם ב400 יב"ל הביא רק 40% מהתינוקות לרמת המינימום של 50 ננומול לליטר תיסוף האם ב2000 יב"ל הביא 58% מהתינוקות לרמת המינימום של 50 ננומול לליטר תיסוף האם ב4000 יב"ל הביא 79% מהתינוקות לרמת המינימום של 50 ננומול לליטר מכאן ברור שאפילו רמת התיסוף של 4000 יב"ל אצל האם עדיין מותירה 20% מהתינוקות במצב של מחסור בויטמין D ברגע הלידה!! נושא זה צריך להיחקר וכנראה שיש צורך במעקב אינדיבידואלי אחרי רמות הD אצל האישה בהריון ואולי לכוון לערכי מטרה גבוהים יותר. ממצאים לגבי בטיחות: לא נמצא אפילו מקרה אחד של השפעה שלילית כלשהיא באף אחת מהנשים או התינוקות גם לא ב4000 יב"ל. מספר נשים שהגיעו לערך המקסימום המותר של ויטמין D בדם הפסיקו תיסוף על פי הפרוטוקול ורמות הD אצלן התאזנו ללא שום ממצא ביוכימי שלילי של היפרויטמינוזיס D (עודף ויטמין D קליני). ממצא מענין נוסף הוא שככל שרמת התיסוף בD עלתה כך עלה הסיכוי ללידה וגינלית וירד הסיכון ללידה קיסרית מאולצת (ללא לידה קיסרית מבחירה) כאשר המדד ללידה קיסרית הוא סיכון לאם או לעובר. מסקנותלגבי נשים מכל הגזעים וצבעי העור רמת תיסוף של ויטמין D של 4000 יב"ל ביום הינה בטוחה וללא שום תוספת סיכון. תיסוף של 4000 יב"ל ביום משפר מאד את סיכויי האם והתינוק להיות בעלי רמת ויטמין D תקינה בלידה. תיסוף של 400 יב"ל בלבד על פי הRDA האמריקאי מהווה סכנה משמעותית ל50% מהנשים וכ60% מהתינוקות להגיע לרגע הלידה עם מחסור משמעותי בויטמין D. תיסוף 4000 יב"ל מקטין את הסיכון ללידה קיסרית ומגביר את הסיכוי ללידה וגינלית. המלצותהחוקרים ממליצים להעלות את רמת התיסוף המומלץ בRDA ל4000 יב"ל ביום לכל אישה בהריון בקו רוחב 32 ואולי יותר מכך בקוי רוחב צפוניים יותר (רוב ישראל בקו רוחב 33). מומלץ לבדוק כל אישה במהלך ההריון ולהעלות או להוריד את התיסוף על פי רמת הD בדם במהלך ההריון. החוקרים ממליצים לחקור מחקרים דומים לגבי נשים בקוי רוחב צפוניים יותר מתוך הנחה שככל שהאם גרה צפונית יותר היא נחשפת לפחות קרינת UVB ולכן היא עשויה להזדקק לתיסוף רב יותר המלצה שלי– כל אשה לפני ההריון צריכה להיבדק ובמידה ואיננה מגיעה לרמת הסף של 80 ננומול לליטר (32 ננוגרם למיליליטר) צריכה לתסף 4000-5000 יב"ל ולהיבדק אחת ל3 חודשים במהלך ההריון. מחשבון לחישוב כמות התיסוף הנדרשת ניתן למצוא כאן, אך כלל האצבע שנקבע במחקר זה של 4000 יב"ל לכל אישה הרה הוא נקודת התחלה טובה. אין לראות בדברים אלו הנחיה לטיפול רפואי או תחליף להתיעצות עם רופא. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

Vitamin D Supplementation During Pregnancy: Double-Blind, Randomized Clinical Trial of Safety and Effectiveness

Bruce W Hollis1 Donna Johnson3 Thomas C Hulsey2 Myla Ebeling2 and Carol L Wagner1 1Division of Neonatology and Department of Obstetrics and Gynecology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA 2Division of Epidemiology, Department of Pediatrics, and Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA 3Division of Maternal-Fetal Medicine, Department of Obstetrics and Gynecology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC, USA ABSTRACT The need, safety, and effectiveness of vitamin D supplementation during pregnancy remain controversial. In this randomized, controlled trial, women with a singleton pregnancy at 12 to 16 weeks’ gestation received 400, 2000, or 4000 IU of vitamin D3 per day until delivery. The primary outcome was maternal/neonatal circulating 25-hydroxyvitamin D [25(OH)D] concentration at delivery, with secondary outcomes of a 25(OH)D concentration of 80 nmol/L or greater achieved and the 25(OH)D concentration required to achieve maximal 1,25-dihydroxyvitamin D3 [1,25(OH)2D3] production. Of the 494 women enrolled, 350 women continued until delivery: Mean 25(OH)D concentrations by group at delivery and 1 month before delivery were significantly different ( p<0.0001), and the percent who achieved sufficiency was significantly different by group, greatest in 4000-IU group (p<0.0001). The relative risk (RR) for achieving a concentration of 80 nmol/L or greater within 1 month of delivery was significantly different between the 2000- and the 400-IU groups (RR¼1.52, 95% CI 1.24–1.86), the 4000- and the 400-IU groups (RR¼1.60, 95% CI 1.32–1.95) but not between the 4000- and. 2000-IU groups (RR¼1.06, 95% CI 0.93–1.19). Circulating 25(OH)D had a direct influence on circulating 1,25(OH)2D3 concentrations throughout pregnancy ( p<0.0001), with maximal production of 1,25(OH)2D3 in all strata in the 4000-IU group. There were no differences between groups on any safety measure. Not a single adverse event was attributed to vitamin D supplementation or circulating 25(OH) D levels. It is concluded that vitamin D supplementation of 4000 IU/d for pregnant women is safe and most effective in achieving sufficiency in all women and their neonates regardless of race, whereas the current estimated average requirement is comparatively ineffective at achieving adequate circulating 25(OH)D concentrations, especially in African Americans. 2011 American Society for Bone and Mineral Research. Conclusions In summary, starting at 12 to 16 weeks of gestation, vitamin D supplementation with 4000 IU/d was most effective in achieving vitamin D sufficiency throughout pregnancy, 1 month prior to delivery, and at delivery in a diverse group of women and their neonates without increased risk of toxicity. These findings suggest that the current vitamin D EAR and RDA for pregnant women issued in 2010 by the IOM (62) should be raised to 4000 IU of vitamin D per day so that all women, regardless of race, can attain optimal nutritional and hormonal vitamin D status throughout pregnancy.

פורסם ב- כתיבת תגובה

לחיות ללא תרופות

מצגת המסבירה את הטעויות בתזונה המערבית:
  • המחסור באומגה 3
  • עודף באומגה 6
  • עודף סוכר ועמילן
  • כיצד ניתן לחיות ללא תרופות על ידי תזונה נכונה
פורסם ב- כתיבת תגובה

מקרי חירום כתוצאה מתרופות ל ADHD הוכפלו פי 4 תוך 6 שנים

תופעות לוואי של התרופות הנפוצות ל ADHD (ריטלין, סטראטרה, ויואנס, אדרל ומקבילותיהן הגנריות), כוללות נזק למוח ולכבד, נזק לבבי, שינויים באישיות, דיכאון, הזיות, התאבדות, התקף לב. לפי נתונים עדכניים שפורסמו, תרופות ADHD גרמו לכ 23,000 מקרי חירום שהגיעו לחדר מיון בשנת 2011, עליה של כ 400% בתוך 6 שנים בהישנות מקרים כאלו. מאת ד"ר מרקולה 29.8.13 למאמר המקורי לחץ כאן  תקציר המאמר: 1. 1 מכל 10 ילדים אמריקאים סובל מ ADHD, על פי סקר ממשלתי משנת 2010. זו עליה של 22% מאז שנת 2003. כשני שליש מהילדים המאובחנים כ ADHD נוטלים תרופות מרשם ל ADHD. 2. תופעות לוואי של התרופות הנפוצות ל ADHD (ריטלין, סטראטרה, ויואנס, אדרל ומקבילותיהן הגנריות), כוללות נזק למוח ולכבד, נזק לבבי, שינויים באישיות, דיכאון, הזיות, התאבדות, התקף לב ושבץ. 3. לפי נתונים עדכניים שפורסמו, תרופות ADHD גרמו לכ 23,000 מקרי חירום שהגיעו לחדר מיון בשנת 2011, עליה של כ 400% בתוך 6 שנים בהישנות מקרים כאלו. 4. המנעות מסוכר ודגנים (כולל דגנים מלאים ומונבטים הנחשבים "בריאים") היא אסטרטגיית המפתח להפחתה והעלמה של תסמיני ה ADHD בצורה טבעית. אסטרטגיות תזונתיות נוספות הן שיפור בריאות המעיים ושיפור יחס אומגה 3 לאומגה 6 בגוף. מידע חשוב שתוכלו למצוא במאמר: · שימוש שגוי בתרופות של ADHD · מהו ADHD ומה גורם לו? · יותר מדי סוכר וגלוטן עלול לעודד התפרצות ADHD · בעיות התנהגות קשורות מאוד לבריאות מעיים ירודה · איך לשפר את פלורת המעיים · החשיבות של אומגה 3 · שינויי מפתח בתזונה עבור ADHD · אסטרטגיות נוספות להקלה על תסימיני ADHD פרוטוקול אומגה למעבר לחיים ללא תרופות זו הדרך שלנו באומגה 3 גליל לעזור לכם לבצע את השינויים האסטרטגיים בתזונה שמהווים פתרון טבעי ל ADHD . עוד על אומגה 3 והפרעות קשב וריכוז
פורסם ב- כתיבת תגובה

חומצה פולית

האם חומצה פולית מועילה או מזיקה? האם נכון לתסף חומצה פולית לכל אדם? לכל אשה הרה? התשובה איננה חד משמעית ובכל אופן איננה "כן מוחלט". לעודף חומצה פולית סכנות משמעותיות לא פחות מחוסר חומצה פולית. למאמר המלא למאמר המלא לחץ כאן

Is folic acid good for everyone? 1,2 A David Smith, Young-In Kim, and Helga Refsum

ABSTRACT

Fortification of food with folic acid to reduce the number of neural tube defects was introduced 10 y ago in North America. Many countries are considering whether to adopt this policy. When fortification is introduced, several hundred thousand people are exposed to an increased intake of folic acid for each neural tube defect pregnancy that is prevented. Are the benefits to the few outweighed by possible harm to some of the many exposed? In animals, a folic acid–rich diet can influence DNA and histone methylation, which leads to phenotypic changes in subsequent generations. In humans, increased folic acid intake leads to elevated blood concentrations of naturally occurring folates and of unmetabolized folic acid. High blood concentrations of folic acidmaybe related to decreased natural killer cell cytotoxicity, and high folate status may reduce the response to antifolate drugs used against malaria, rheumatoid arthritis, psoriasis, and cancer. In the elderly, a combination of high folate levels and low vitamin B-12 status may be associated with an increased risk of cognitive impairment and anemia and, in pregnant women, with an increased risk of insulin resistance and obesity in their children. Folate has a dual effect on cancer, protecting against cancer initiation but facilitating progression and growth of preneoplastic cells and subclinical cancers, which are common in the population. Thus, a high folic acid intake may be harmful for some people. Nations considering fortification should be cautious and stimulate further research to identify the effects, good and bad, caused by a high intake of folic acid from fortified food or dietary supplements. Only then can authorities develop the right strategies for the population as a whole. Am J Clin Nutr 2008;87:517–33

פורסם ב- כתיבת תגובה

הפתרון שלנו להפרעות קשב וריכוז

רבות ידוע על השימוש באומגה 3 משמן דגים לשיפור קשב בריכוז, בעיקר כתחליף או כהשלמה לריטלין ותרופות ממריצות אחרות. לנו ברור שמגיפת הקשב וריכוז קשורה ישירות לתזונה המערבית הקלוקלת, המאופיינת בעומס אומגה 6 לצד חוסר הולך וגובר באומגה 3. הממסד הרפואי והקליני לרוב אינו שש לדבר על פתרונות תזונתיים להפרעות קשב וריכוז, והמענה המוצע הוא על פי רוב טיפול בריטלין על נגזרותיו השונות. הסיבות לכך הינן מגוונות ומורכבות, אך הפתרון לכך הוא יצירת אינטרס חברתי להעדפת פתרון תזונתי. הדבר תלוי בגורמים שונים: 1. נכונות של הורים להעדיף שיפור תהליכי להבדיל מטיפולים של "זבנג" וגמרנו – במקביל לשיפור היכולת של המערכות החינוכיות להתמודד עם תהליכי ריפוי כאלה. 2. השפעה על הסקטור המטפל- ככל שיותר מטפלים יראו תוצאות חיוביות מטיפולים תזונתיים תיווצר מצידם השפעה על חברות התרופות ומקבלי ההחלטות ברמה הארצית. 3. העלאת המודעות ליתרונות הפתרון התזונתי לעומת תופעות הלוואי של הריטלין. אנחנו באומגה 3 גליל פועלים בשלושת המישורים הללו לשינוי פני הדברים בישראל באמצעים הבאים: 1. ליווי ישיר פרוטוקול אומגה להורים- אותה תכנית שעבדה עבורנו הופצה ומומשה (ללא תמורה) עבור הורים רבים שביקשו לוותר על תרופות ולנסות טיפול תזונתי. סיפורי ההצלחה הם רבים ובהחלט מעודדים. חלקם מפורטים בעמוד סיפורים אישיים. למבקשים למנוע את התופעה מבעוד מועד, או מעוניינים לעשות את העבודה ללא ליווי, אנו מפרסמים את כל ההמלצות שלנו לשימוש בשמן דגים ואת עקרונות תזונת אומגה המומלצת. 2. פניה למטפלים ורופאים שיתוף פעולה עם מטפלים– פסיכולוגים, נטורופתים, רופאים פסיכיאטריים וכל מי שמוכן לשמוע על פתרונות תזונתיים להפרעות קשב וריכוז. אנו מקיימים סמינר פרוטוקול אומגה למטפלים שמטרתו לתדרך מטפלים בעקרונות הפרוטוקול. אנו מציעים ליווי למשפחות מטעמנו, אך תקוותינו היא כי מטפלים רבים יוכלו ללוות יותר משפחות בתהליך זה. מטפלים רבים כבר עברו את ההשתלמות ועובדים איתנו בשיתוף פעולה. לצד זה, אנו מקבצים מחקרים שנעשים בעולם בנושא הפרעות קשב ואומגה 3 ומפיצים לקהילה המקצועית. 3. הרצאות וסדנאות אנו מעבירים הרצאות עצמאיות וסדנאות בישול בשיתוף עם נטורופתים ושפים הממוקדות בתזונה לטיפול ושיפור קשב וריכוז. לסיכום, באומגה 3 גליל צברנו ניסיון וידע רבים בנושא הפרעות קשב וריכוז ותזונה, ואנחנו מאמינים גדולים שניתן לחיות ללא תרופות וללא ריטלין. אנו מייחלים ופועלים להפצת הידע הזה בחברה הישראלית. להמלצות שימוש מותאמות אישית להזמנה לליווי בעזרת פרוטוקול אומגה
פורסם ב- כתיבת תגובה

חומצה פולית- האם מומלצת לכולם?

האם חומצה פולית מועילה או מזיקה? האם נכון לתסף חומצה פולית לכל אדם? לכל אשה הרה? התשובה איננה חד משמעית ובכל אופן איננה "כן מוחלט". לעודף חומצה פולית סכנות משמעותיות לא פחות מחוסר חומצה פולית. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

Is folic acid good for everyone? 1,2

A David Smith, Young-In Kim, and Helga Refsum

ABSTRACT

Fortification of food with folic acid to reduce the number of neural tube defects was introduced 10 y ago in North America. Many countries are considering whether to adopt this policy.

When fortification is introduced, several hundred thousand people are exposed to an increased intake of folic acid for each neural tube defect pregnancy that is prevented. Are the benefits to the few outweighed by possible harm to some of the many exposed?

In animals, a folic acid–rich diet can influence DNA and histone methylation, which leads to phenotypic changes in subsequent generations. In humans, increased folic acid intake leads to elevated blood concentrations of naturally occurring folates and of unmetabolized folic acid.

High blood concentrations of folic acidmaybe related to decreased natural killer cell cytotoxicity, and high folate status may reduce the response to antifolate drugs used against malaria, rheumatoid arthritis, psoriasis, and cancer. In the elderly, a combination of high folate levels and low vitamin B-12 status may be associated with an increased risk of cognitive impairment and anemia and, in pregnant women, with an increased risk of insulin resistance and obesity in their children. Folate has a dual effect on cancer, protecting against cancer initiation but facilitating progression and growth of preneoplastic cells and subclinical cancers, which are common in the population.

Thus, a high folic acid intake may be harmful for some people. Nations considering fortification should be cautious and stimulate further research to identify the effects, good and bad, caused by a high intake of folic acid from fortified food or dietary supplements. Only then can authorities develop the right strategies for the population as a whole.

Am J Clin Nutr 2008;87:517–33

פורסם ב- כתיבת תגובה

פרופ' אוריאל אלחלל – בעד תיסוף אומגה 3 בהריון

הרצאתו של פרופ′ אוריאל אלחלל, בי"ח הדסה "עין כרם" בירושלים בנושא חומצות שומן אומגה 3 וחיוניותן בתקופת ההריון, כחלק מיום עיון שנערך ע"י החברה הישראלית לרפואת האם והעובר בשיתוף עם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. בהרצאה סוקר פרופ` אלחלל מחקרים רבים ומקיפים בתחום נחיצות האומגה 3 בתקופת ההריון להתפחות נוירולוגית תקינה של העובר וכן למניעת דיכאון הריוני. כמו כן ניתנת סקירה על מקורות שונים לאומגה 3 ואיכותן, המצב במדינות שונות בעולם בהקשר של תיסוף אומגה 3 בהריון ועוד לסרטון ההרצאה 22:30 דקות
פורסם ב- כתיבת תגובה

פרוקטוז סוכר פירות גורם מחלות

מחקר המוכיח כי פרוקטוז, סוכר פירות, ולא רק גלוקוז הוא הגורם למחלת כליות ולתופעות נלוות. למאמר המלא

Read Full Text

Potential role of sugar (fructose) in the epidemic of hypertension, obesity and the metabolic syndrome, diabetes, kidney disease, and cardiovascular disease Richard J Johnson, Mark S Segal, Yuri Sautin, Takahiko Nakagawa, Daniel I Feig, Duk-Hee Kang, Michael S Gersch, Steven Benner, and Laura G Sa´nchez-Lozada

ABSTRACT Currently, we are experiencing an epidemic of cardiorenal disease characterized by increasing rates of obesity, hypertension, the metabolic syndrome, type 2 diabetes, and kidney disease. Whereas excessive caloric intake and physical inactivity are likely important factors driving the obesity epidemic, it is important to consider additional mechanisms.

We revisit an old hypothesis that sugar, particularly excessive fructose intake, has a critical role in the epidemic of cardiorenal disease. We also present evidence that the unique ability of fructose to induce an increase in uric acid may be a major mechanism by which fructose can cause cardiorenal disease.

Finally, we suggest that high intakes of fructose in African Americans may explain their greater predisposition to develop cardiorenal disease, and we provide a list of testable predictions to evaluate this hypothesis.

Am J Clin Nutr 2007;86:899 –906.

פורסם ב- כתיבת תגובה

סוכר הורג

מאמר המוכיח כי צריכת סוכר היא הגורם לסינדרום X הכולל סכרת, השמנת יתר, עייפות כרונית, סרטן ומחלות לב. למאמר המלא

Read Full Text

Hyperinsulinemic diseases of civilization: more than just Syndrome X Loren Cordain*, Michael R. Eades, Mary D. Eades Department of Health and Exercise Science, Colorado State University, Fort Collins, CO 80523, USA Received 27 June 2002; received in revised form 23 December 2002; accepted 3 January 2003

Abstract Compensatory hyperinsulinemia stemming from peripheral insulin resistance is a well-recognized metabolic disturbancethat is at the root cause of diseases and maladies of Syndrome X (hypertension, type 2 diabetes, dyslipidemia, coronary artery disease, obesity, abnormal glucose tolerance).

Abnormalities of fibrinolysis and hyperuricemia also appear to be members of the cluster of illnesses comprising Syndrome X. Insulin is a well-established growth-promoting hormone, and recent evidence indicates that hyperinsulinemia causes a shift in a number of endocrine pathways that may favor unregulated tissue growth leading to additional illnesses.

Specifically, hyperinsulinemia elevates serum concentrations of free insulin-like growth factor-1 (IGF-1) and androgens, while simultaneously reducing insulin-like growth factor-binding protein 3 (IGFBP-3) and sex hormone-binding globulin (SHBG).

Since IGFBP-3 is a ligand for the nuclear retinoid X receptor a, insulin-mediated reductions in IGFBP-3 may also influence transcription of anti-proliferative genes normally activated by the body’s endogenous retinoids.

These endocrine shifts alter cellular proliferation and growth in a variety of tissues, the clinical course of which may promote acne, early menarche, certain epithelial cell carcinomas, increased stature, myopia, cutaneous papillomas (skin tags), acanthosis nigricans, polycystic ovary syndrome (PCOS) and male vertex balding.

Consequently, these illnesses and conditions may, in part, have hyperinsulinemia at their root cause and therefore should be classified among the diseases of Syndrome X. 2003 Elsevier Science Inc. All rights reserved.

Keywords: Acne; Early menarche; Epithelial cell carcinomas; Hyperinsulinemia; Increased stature; Myopia; Cutaneous papillomas (skin tags); Acanthosis nigricans; Polycystic ovary syndrome; Male vertex balding.

פורסם ב- כתיבת תגובה

DHA בהריון והנקה

חלב אם אומנם מכיל יותר DHA מאשר EPA אך בכדי שהאם תשמר את מערכות ההגנה שלה עצמה ותימנע מייצור חומצה ארכידונית (מעודדת דלקת) חשוב מאוד שתצרוך EPA+DHA. לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת. מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים. הזנת תינוקות פגים בחלב מועשר ב DHA במקום תמ"ל רגיל שנותנים היום אינו משפיע על השפה או ההתנהגות בילדות המוקדמת: מחקר מעקב לניסוי רנדומלי מבוקר. ליסה ג` סמית`רס ושות` תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text

תקציר: רקע: הנחה כי ההתפתחות המנטלית והויזואלית של תינוקות פגים השתפרה אחרי שהאכילו אותם בתמ"ל מועשר ב DHA במינון המתאים לצמיחה העוברית. מטרה: להעריך האם הזנת תינוקות פגים בחלב עם תכולת DHA גבוהה מזו הנמצאת בתמ"ל רגיל משפיעה על שפה או התנהגות בילדות המוקדמת. תכנית המחקר: מחקר שעקב אחר תת-קבוצה של תנוקות שנרשמו במחקר DINO (DHA לשיפור תוצאות ההתפתחות הנוירולוגית), במחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר, עוברים שנולדו בשבוע 33 להריון הוזנו בחלב המכיל 1% DHA מתוך כל חומצות השומן (קבוצת DHA גבוה) או 0.3% DHA (קבוצת בקרה), במשך זמן שווה עד שהגיעו לאותו גיל. ההשפעות שיש לזמן על שפה, התנהגות ומזג נמדדו ע"י MCDI בגיל 26 חודשים, שאלון עוצמת הקושי (SDQ) וסקלת הטמפרמנט הקצר לילדים (STSC) נמדדו בין גיל 3 לגיל 5 שנים. תוצאות: התוצאות הממוצעות של ה MCDI לא השתנו משמעותית בין קבוצת ה DHA לקבוצת הבקרה בסקלת הדיבור. תוצאות מורכבות ב SDQ וב-STSC לא השתנו בין הקבוצות. מסקנות: הזנת תינוקות פגים בחלב המכיל פי 3 DHA מהכמות הסטנדרטית בתמ"ל לא הניבה כל שינוי קליני משמעותי בהתפתחות השפתית או בהתנהגות כאשר נאמדו בילדות המוקדמת. נותר עוד לבדוק את השפעת תוספי DHA בתזונה ארוכת טווח. דיון: המחקר מצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז המשומש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת או`קונור ושות` (7) דיווחו כי לא נמצאו הבדלים בתגובה לטיפול בהשוואת הבנת אוצר מילים בבני 9 ו-14 חודשים, ופיתוח אוצר מילים בבני 14 חודשים, בין תינוקות פגים שהוזנו בפורמולות שהכילו 0.3% DHA ו-0.4% חומצה ארכידונית לבין אלה שהוזנו בפומולות ללא חומצות שומן רב בלתי רוויות. הנריקסן ושות` (8) השוו בין פגים שהוזנו בחלב אם אנושי עם מינון גבוה של DHA (כ-1.4% מכל חומצות השומן) לבין כאלו שהוזנו במינון נמוך של DHA (0.7% מסך חומצות השומן) ולא מצאו כל הבדל במיומנויות תקשורת בגיל 6 חודשים. למרות שבעבר נצפו יתרונות לתזונת DHA במינון גבוה בתקופת הוולדות, בחדות בראיה ובניקוד כללי של התפתחות מנטלית, המעקב הנוכחי אינו מוצא עדויות מאששות לשיפור בשפה המוקדמת או הפחתה בבעיות התנהגותיות. הערה של גיא: מחקרים אלו מוכיחים את התאוריה שתיסוף DHA נקי לא משפר (ולא אמור לשפר גם בתאוריה) את התפקוד הפסיכו מוטורי כל עוד הוא לא מלווה בתיסוף בו זמני של EPA. מחקרים רבים בהם תיספו תינוקות בשמן דגים המכיל EPA ו DHA ביחד הראו שיפור ניכר בתפקודים פסיכו מוטוריים לאורך שנים.

 Feeding preterm infants milk with a higher dose of docosahexaenoic acid than that used in current practice does not influence language or behavior in early childhood: a follow-up study of a randomized controlled trial1–3

Lisa G Smithers, Carmel T Collins, Lucy A Simmonds, Robert A Gibson, Andrew McPhee, and Maria Makrides

ABSTRACT

Background: The visual and mental development of preterm infants improved after feeding them milk enriched with docosahexaenoic acid (DHA) in amounts matching the fetal accretion rate.

Objective: The objective was to evaluate whether feeding preterm infants milk with a higher DHA content than that used in current practice influences language or behavior in early childhood.

Design: This was a follow-up study in a subgroup of infants enrolled in the DINO (Docosahexaenoic acid for the Improvement in Neurodevelopmental Outcome) trial. In a double blind randomized controlled trial, infants born at ,33 wk of gestation were fed milk containing 1% of total fatty acids as DHA (higher-DHA group) or ’0.3% DHA (control group) until reaching full-term equivalent age. The longer-term effects of the intervention on language, behavior, and temperament were measured by using the MacArthur Communicative Development Inventory (MCDI) at 26-mo corrected age, the Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ), and the Short Temperament Scale for Children (STSC) between 3- and 5-y corrected age.

Results: Mean (6SD) MCDI scores did not differ significantly (adjusted P = 0.8) between the higher-DHA group (308 6 179, n = 60) and the control group (316 6 192, n = 67) per the Vocabulary Production subscale. Composite scores on the SDQ and STSC did not differ between the higher-DHA group and the control group [SDQ Total Difficulties: higher-DHA group (10.3 6 6.0, n = 61), control group (9.5 6 5.5, n = 64), adjusted P = 0.5; STSC score: higher-DHA (3.1 6 0.7, n = 61), control group (3.0 6 0.7, n = 64), adjusted P = 0.3].

Conclusions: Feeding preterm infants milk containing 3 times the standard amount of DHA did not result in any clinically meaningful change to language development or behavior when assessed in early childhood. Whether longer-term effects of dietary DHA supplementation can be detected remains to be assessed. This trial was registered with the Australia and New Zealand Clinical Trial Registry at

www.anzctr.org.au as 12606000327583. Am J Clin Nutr doi:

10.3945/ajcn.2009.28603

 Read Full Text

פורסם ב- כתיבת תגובה

גם סוכר פירות הורג

מחקרים חדשים מראים עד כמה סוכר פירות, פרוקטוז, הינו מזיק ורעיל, למרות שהאינדקס הגליקמי של פירות מכילי סוכר פירות הינו נמוך, סוכר פירות ברמה גבוהה בדם מעלה את רמת חומצת האוריאה (חומצת שתן, שתנן). רמה מוגברת של חומצת שתן בדם גורמת לעליה כרונית בלחץ הדם, לסכרת ולהשמנת יתר. על פי מרקולה מומלץ להגביל את סה"כ צריכת הפרוקטוקזה ביום לאדם מבוגר בריא (שאינו סובל מלחץ דם גבוה או סכרת) ל 25 גרם ביום. אצל חולי סכרת או לחץ דם גבוה מומלץ להגביל ל 15 גרם ביום. רוב המזונות המתועשים מכילים כיום סוכר פרוקטוז במקום גלוקוז עקב מחירו הנמוך בהיותו מיוצר מתירס. יש להימנע כליל ממזונות כאלו ומצריכת סוכר פירות מזוקק. לגבי צריכת פירות להלן טבלה העוזרת לחשב את כמות סוכר הפירות בכל פרי. מענין שהטבלה הזו איננה מקבילה לטבלת האינדקס הגליקמי של אותם פירות, לפחות בחלק מהפירות. למשל מנגו ותפוח עץ הם בעלי אנידקס גליקמי נמוך אך בעלי תכולת פרוקטוז גבוהה. מסיבה זו טבלאות האינדקס הגליקמי לבד אינן מקור אמין דיו לקביעת הסכנה לסכרת, לפחות בכל הנוגע לפירות המכילים פרוקטוז. קרא עוד: Increased Fructose Associates with Elevated Blood Pressure

Grams of Fructose

Serving Size

Fruit

4.6

1 cup

Boysenberries

4.8

orange1

Tangerine/mandarin  medium

5.4

1 medium

Nectarine

5.9

1 medium

Peach

6.1

1 medium

Orange (navel)

6.3

1/2 medium

Papaya

6.7

1/8 of med. melon

Honeydew

7.1

1 medium

Banana

7.4

1 cup

Blueberries

7.7

1 medium

Date (Medjool)

9.5

1 medium

Apple (composite)

10.6

1 medium

Persimmon

11.3

1/16 med melon

Watermelon

11.8

1 medium

Pear

12.3

1/4 cup

Raisins

12.4

1 cup

Grapes, seedless (green or red)

16.2

1/2 medium

Mango

16.4

1 cup

Apricots, dried

23.0

1 cup

Figs, dried

0

1 medium

Limes

0.6

1 medium

Lemons

0.7

1 cup

Cranberries

                      0.9

1 medium

Passion fruit

1.2

1 medium

Prune

1.3

1 medium

Apricot

2.2

2 medium

Guava

 2.6

1 medium

Date (Deglet Noor style)

2.8

1/8 of med. melon

Cantaloupe

3.0

1 cup

Raspberries

3.4

1 medium

Clementine

3.4

1 medium

Kiwifruit

3.5

1 cup

Blackberries

3.6

1 medium

Star fruit

3.8

10

Cherries, sweet

3.8

1 cup

Strawberries

4.0

1 cup

Cherries, sour

4.3

1/2 medium

Grapefruit, pink or red

פורסם ב- כתיבת תגובה

מה לגבי תמ"ל (תחליף חלב לתינוקות) המכילים רק DHA ולא מכילים EPA?

גם כאן מדובר בטעות היסטורית ובפוליטיקה של המזון. חברות יצור התמ"ל זיהו שרמת ה DHA במוח של תינוקות גבוהה מאד והסיקו שיש לתסף רק DHA. כמו שהסברנו זו טעות נאיבית. בנוסף לכך חברה אחת בשם MARTEK החזיקה במונופול ליצור DHA נקי מאצות ומכרה אותו באופן בלעדי ליצרני התמ"ל. בגלל המונופול הזה האינטרס שלה היה להכניס רק DHA לפורמולות השונות. העובדה היא ששימוש בפורמולות עשירות DHA מזה כ-15 שנים לא הועיל בכלום לעצירת מגיפת ההפרעות הנוירופיסיכאטריות בילדים שנולדו מאז. ישנם גם מחקרים רבים שבדקו את השפעת ה DHA הנקי על תופעות נוירופיסיכאטריות שונות ותמיד נמצא ש DHA נקי או לא הועיל או הזיק. לצד זה ההנחה הרווחת שתיסוף DHA בלבד לתחליפי חלב אם (תמ"ל) תשפר את התפקוד המוחי של הילד הוכחה כלא נכונה מחקרית. מחקר מעקב שמצא כי אין השפעה על ההתפתחות השפתית וההתנהגותית בילדות המוקדמת, כאשר מאכילים פגים בתמ"ל בעל ריכוז פי 3 של DHA לעומת הריכוז שבשימוש כיום בטיפול קליני בפגים. מחקרים קודמים על השפעת DHA על התפקוד הפסיכו מוטורי של פגים גם לא מצאו תועלת. לקישור למחקר המחקרים היסודיים ביותר נערכו על דיכאון אך גם על ADHD. נערכו מספר מחקרים ביחסי EPA ו DHA שונים והממצאים תמיד זהים: DHA נקי נכשל בהוכחת תועלת. EPA+DHA במינון מתאים וביחס מתאים תמיד מוכיחים תועלת (וכמובן שלנו כבר יש נסיון רב עם מאות לקוחות שראו תועלת ביחס 2:1 לטובת EPA).  
פורסם ב- כתיבת תגובה

כיצד דגנים גורמים למחלות אוטואימוניות

מאמר חשוב להורים ומי שמתכוונים להיות הורים ובכלל, גלוטן ושאר חלבוני הדגנים כגורם מרכזי במחלות אוטואימוניות רבות כולל צליאק אך לא רק צליאק. מדוע כל כך חשוב לא לתת לילדים ותינוקות מזון המכיל דגנים?

Read Full Text

Surprises from Celiac Disease

Study of a potentially fatal food-triggered disease has uncovered a process that may contribute to many autoimmune disorders

By Alessio Fasano

פורסם ב- כתיבת תגובה

שוקולד וקקאו

האם שוקולד וקקאו בריאים? בעשור האחרון התפרסם רבות על האפקט הבריאותי של השוקולד. המאמר המצורף מסכם את עשר שנות המחקר ומנסה לצאת במסקנות. אז האם שוקולד בריא? לגבי שוקולד מריר כהה עשיר התשובה כנראה חיובית. המרכיבים החיוביים בשוקולד מריר כהה הם מוצקי הקקאו המכילים פולי פנולים שהם אנטיאוקסידנטים יעילים, וחמאת הקקאו. ההשפעות החיוביות שנבדקו והוכחו הן שיפור במדדי הסיכון למחלות לב בכל הקשור לעומס מחמצן ושיפור מדד כיווץ כלי הדם המושפע מניטריק אוקסיד וכמו כן הפחתה ברמת הקרישה של הדם הקשורה בסיכון לשבץ. לגבי שוקולד חלב עדיין לא ברור. כמרכיבים שליליים בשוקולד חלב נמנים הסוכר והשומן הצמחי שבו, במידה וקיים, ביחוד במוצרי שוקולד פרווה. המחקר מסכם כי נדרשים מחקרים נוספים ביחוד לגבי שוקולד חלב המהווה עדיין את המקור העיקרי לצריכת שוקולד בעולם המערבי. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

Review Article

Cocoa and health: a decade of research

Karen A. Cooper1, Jennifer L. Donovan2, Andrew L. Waterhouse3 and Gary Williamson1* 1Nestle´ Research Center, Vers-Chez-les-Blanc, PO Box 44, CH-1000 Lausanne 26, Switzerland 2Department of Psychiatry and Behavioural Sciences, Medical University of South Carolina, Charleston, SC 29425, USA 3Department of Viticulture & Enology, University of California, Davis, CA 95616, USA (Received 5 December 2006 – Revised 29 May 2007 – Accepted 31 May 2007)

It has been over 10 years since the first mention in a medical journal about cocoa and chocolate as potential sources of antioxidants for health.

During this time, cocoa has been found to improve antioxidant status, reduce inflammation and correlate with reduced heart disease risk; with these results, and its popularity, it has received wide coverage in the press

However, after 10 years of research, what is known about the potential health benefits of cocoa and what are the important next steps in understanding this decadent source of antioxidants?

Cocoa: Chocolate: Health: Polyphenols: Antioxident

פורסם ב- כתיבת תגובה

תזונה אומגה 3 ואוטיזם

בשלושים השנים האחרונות, ועוד יותר מכך ב15 השנים האחרונות חלה עליה דרמטית בכמות הסובלים ממגוון של תסמונות נוירופסיכיאטריות (נ"פ), ביניהן הספקטרום האוטיסטי, סינדרום טורט, ADHD , OCD ועוד. בארה"ב ובריטניה כבר יש הכרה ממסדית לכך שיש מגפת אוטיזם The Autism Explosion החל מסוף שנות ה80. באופן מקרי, או לא מקרי כפי שהמאמר ינסה להציג, חלה עליה מקבילה במגוון של מחלות כגון מחלות לב, השמנת יתר, סכרת ומחלות אוטואימוניות רבות. מספר הסובלים וקצב העליה האקספוננציאלי של מספרם, שולל את האפשרות כי מרכיב גנטי הוא המרכיב הדומיננטי בעליית התחלואה. די להסתכל על שני תאומים זהים (מונוזיגוטיים), האחד אוטיסט בתפקוד נמוך והשני אוטיסט בתפקוד גבוה או נורמלי לחלוטין, כדי להבין שהמרכיב הגנטי במידה והוא קיים הוא משני למרכיבי הסביבה. למעשה מחקרים חדשים מראים כי המרכיב הגנטי למרות שהוא קיים הוא איננו תנאי מספיק כל עוד הגן איננו משופעל.[1]. שפעול גנים בצורה דיפרנציאלית אצל אנשים שונים, לא כל שכן אצל תאומים זהים, הוא תוצאה של גורמי סביבה. הסביבה בהגדרתה הרחבה ביותר היא כל גורם חיצוני הבא במגע עם הגוף. במסגרת זו ניתן לכלול כמובן את המזון והמשקה אך גם גורמים נוספים כגון האויר שאנו נושמים, תוספים כימיקלים החודרים או מוחדרים למזון, קרינה מסוגים שונים ואפילו גירויים סנסוריים שונים כמו תמונות, צבע, צליל, מגע חום וקור. הרפואה המודרנית המערבית מנסה לטפל במחלות ולרפא אותן. הדבר משול למכונית אשר סובלת מיותר ויותר קלקולים ולכן נזקקת ליותר ויותר טיפולים במוסך. המאמר שואל- למה המכונית מתקלקלת בכלל? למה לעסוק בתיקון של דברים מקולקלים? המאמר מרחיב ושואל למה יש עליה כל כך דרמטית בכמות הקלקולים, כלומר בכמות המחלות והחולים? המאמר יטען שהתזונה המערבית היא הגורם לקלקולים הרבים והיא הסיבה המרכזית לכך שכמות החולים וכמות התרופות והטיפולים נמצאת בעליה כה דרמטית. באופן יותר ספציפי נעסוק בהרכב חומרי הגלם של התזונה המערבית וכיצד חומרי גלם אלו- סוכר, דגנים, תירס אורז ותפוחי אדמה, ביחד עם כמה דוגמות מושרשות ומוטעות כגון "שומן הוא רע" הביאו לקטסטרופה הבריאותית שאנו נמצאים בשיאה. המאמר יסביר כיצד הרכב הרקמות בגופנו משתנה על פי התזונה ובאופן יותר ספציפי יתמקד בתפקידן של חומצות השומן בקרום התא. בהקשר לספקטרום האוטיסטי המאמר יטען כי הרכב דופן התאים ברקמות השונות בגוף משפיע ישירות על התפתחות התסמונות במספר מסלולים ויציע דרכים תזונתיות למניעה וטיפול של תסמונות הספקטרום האוטיסטי. יותר מכך המאמר ינסה להסביר כיצד הרכב הרקמות בתזונה המערבית גורם לגוף להיות יותר רגיש למספר גורמים מוכרים לאוטיזם כגון חשיפה לכספית, חשיפה לחיסונים, חשיפה לחלבונים מסוימים כגון גלוטן וקזאין, וכיצד הרכב הרקמות במעיים עלול לגרום לבעיות כגון המעי הדולף אשר גם היא מוזכרת כסיבה לאוטיזם במקרים מסוימים. המאמר יטען כי מניעת החשיפה לגורמים (כמו למשל מניעת חיסונים, דיאטות ללא גלוטן וקזאין, מניעת חשיפה סביבתית למתכות כבדות וכו’) אלו עשויה להועיל במידה מסוימת, אך מניעת הרגישות לאותם גורמים חשובה לא פחות ואולי הרבה יותר. למאמר: גיא בן צבי שיפור ומניעה של תסמונות הספקטרום האוטיסטי בעזרת תזונה ואומגה 3 תזונה פונקציונלית ואומגה 3 לילדים בספקטרום האוטיסטי  הרצאה מאת גיא בן צבי שניתנה בכנס החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת תל אביב 2009
פורסם ב- כתיבת תגובה

מדוע דגים הגדלים במכלאות אינם מספקים לנו אומגה 3?

הסרט המקושר להלן חושף את ההונאה שמאחורי חוות גידול הסלמון בקולומביה הבריטית, מסביר על המחלות שמביאים איתם סלמונים מבריכות, ועל הסכנה הביולוגית שבגידול האינטנסיבי הזה. לעומת זאת, שמן דגים אומגה 3 גליל מופק מדגים קטנים הגדלים חופשי באוקיאנוס השקט, מסוג מקרל סרדין ואנשובי. אושן ניוטרישן, היצרן הקנדי של המוצר שלנו, מתחייבים לדייג בר קיימא וכן לאיכות הדגים. ככלל, דגים קטנים הם עדיפים כמזון לאדם מאשר דגים גדולים מן הסוג שנמכר במרכולים ממספר סיבות: א. יחס EPA:DHA בשומן של דגים אלה אופטימלי עבור גוף האדם (1:2 בערך לטובת EPA) ב. מיקומם בתחתית שרשרת המזון הימית גורם לתכולת מתכות רעילות נמוכה בגופם, לעומת דגים גדולים שניזונים מדגים קטנים יותר שבלעו מתכות, שניזונו מדגים קטנים עוד יותר שבלעו מתכות וכן הלאה. ג. מרבית הדגים שמגיעים למרכולים, לרבות דגי ים, עוברים גידול אינטנסיבי במכלאות גידול ביבשה או בים. גם בבריכות הימיות, הדגים ניזונים מתערובות ולא ממזונם הטבעי (פלנקטון או דגים קטנים שאכלו פלנקטון, שהם המקור לאומגה 3). למרבה האבסורד, ישנן בריכות בהן מתספים את מזון הדגים בשמן דגים! כדי להחזיר משהו מן האומגה 3 האבודה לבשר הדג. הסרט המזעזע בקישור שלהלן חושף את ההונאה שמאחורי חוות גידול הסלמון בקולומביה הבריטית, מסביר על המחלות שמביאים איתם סלמונים מבריכות, ועל הסכנה הביולוגית שבגידול האינטנסיבי הזה. בדקה 51 בסרט תגלו איך לדעת אם הסלמון שקניתם הוא סלמון בר או סלמון בריכות. זהו סרט תחקיר ברמה גבוהה, מומלץ להתאמץ ולצפות. Salmon Confidential from Twyla Roscovich on Vimeo.
פורסם ב- כתיבת תגובה

אינדקס UV בישראל

לשרותכם התחנה המטאורולוגית על גג ביתנו בשכניה. תוכלו להשתמש בנתונים של קרינת ה UV בכל זמן נתון על מנת לבחור מועדי חשיפה לשמש. הנתון נמדד בשכניה אך ניתן להניח שרמת הקרינה דומה בשאר חלקי הארץ. על פי הידוע לנו היציאה לשמש לחשיפה אפקטיבית מומלצת בין אינדקס 4 ל-10, אך על כל אחד למצוא את המינון ומשך החשיפה המתאים לו על מנת שלא להשרף. נתוני אינדקס UV בעמוד summary sbr_weather
פורסם ב- כתיבת תגובה

שיחות על אומגה 3 עם גיא בן צבי

גיא בן צבי מסביר מה חשוב שהציבור ידע בבואו לרכוש אומגה 3 איך יצרנו את הקשר של אומגה 3 גליל עם יצרן שמן הדגים אושן ניטרישן על הסדנאות וההרצאות "בלי ריטלין" מה הן הטעויות הבסיסיות בתזונה המערבית ומספר איך הוא מתעדכן בחזית המחקר העולמי ואיך משתמשים בפרוטוקול אומגה  
פורסם ב- 4 תגובות

ריזוטו ירקות שורש- ללא אורז

RIZOTO תמיד נשמע מסובך לבשל ריזוטו, ואם נודה על האמת גם לטבחים מנוסים ביותר זה עניין לא פשוט. אבל! לריזוטו יש כללים שאם שומרים עליהם ומקפידים אין סיכוי שמשהו מתפקשש. כללי הריזוטו: להשקות ולא יותר מידי. מכיוון שהמתכון שלנו אינו מכיל אורז ריזוטו (אורז כזכור הוא סוכר לכל דבר), נשתמש בירקות שורש. ננהג בירקות כמו באורז, נדאג להשקות אותם שיספחו את הנוזל, במקרה שלנו ציר ירקות ושמנת, בהדרגה ולאט לאט. זה לא מתכון מסובך, אך מכיוון שצריך כאן סובלנות וקפדנות הוא דורש זמן הכנה של כ-שעה. קדימה למתכון. המצרכים: צרור עירית צרור מרווה 2- ראשי סלרי 2- ראשי פטרוזיליה בצל לבן אחד גדול 3-שיני שום 1-דלעת 50 גרם חמאה 250- מ"ל שמנת מתוקה 100- גרם גבינת פקורינו 500 מ"ל מים שלבי ההכנה: שלב ראשון- הכנת חומרי הגלם חותכים את השורשים לקוביות קטנות של כחצי ס"מ: פטרוזיליה, סלרי, בצל, שום ודלעת. ומטגנים במחבת עם החמאה . שלב שני- ההשקיה לאט ובסבלנות מוסיפים את המים, כול פעם כחצי כוס. ברגע שהנוזל נספג בירקות אפשר להוסיף עוד. ככה ממשיכים עד שהירקות מתרככים מעט ואפשר לנגוס בהם, לא להגיע לשלב שהירקות נעשים מושי (סמרטוטיים). שלב שלישי- ואחרון הוספת השמנת. השמנת תחבר לנו את כל התבשיל, לכן נוסיף בבת אחת את כל ה-250 מ"ל ונערבב. בשלב הזה ניתן להוסיף גם את העירית ,המרווה ולפורר מעל את גבינת הפקורינו. הריזוטו מוכן – בתאבון…
פורסם ב- כתיבת תגובה

מקארל ברוטב

makarel   מתכון של רעי בן צבי ושני ארז: לימון קונפי (אפשר לקנות בסופר) פפריקה מתוקה. שמן זית. לטחון במעבד מזון. בנוסף, שומר פרוס. ודגי מקראל (אפשר גם מקופסת שימורים) . שמים את הרוטב על הדג ופשוט אוכלים… בתמונה הצעת הגשה: על טוסט מדגנים מלאים בתוספת עלים ירוקים   לעוד מתכוני תזונת אומגה >
פורסם ב- כתיבת תגובה

לברק אפוי בתנור- מאת רעי בן-צבי

לברק על פי רעי בן צבי קונים דג שלם, לברק, נקי בבטנו. למרינדת הדג- כוסברה, נענע, טרגון, אורגנו לימון ופטרוזיה – טוחנים הכול במעבד מזון עם מעט שמן זית. ממלאים את הדג במרינדה על ביטנו ועל עורו של הדג ומשרים כשעה במקרר. אופים ב-200 מעלות כ-10 עד 15 דקות. נחמד להוסיף סלט קטן בצמוד לדג. לסלט: עלי ריג`לה (ניתן להשיג בכול סופר ואם לא מוצאים אפשר גם עלי רוקט) מתבלים עם שרי קלוי , ובצל שלוט מקורמל וחמוציות. שרי קלוי- מכניסים שרי לתנור בחום של כ-130 מעלות לשעה. בצל שלוט מקורמל- מחממים מחבת לחום בינוני עם קצת שמן זית, פורסים את הבצל לרצועות ומטגנים אותו על אש נמוכה עד שהוא נהיה קרמלי, זהוב ומתקתק. מחברים את חומרי הגלם ומתבלים עם מעט מלח.
פורסם ב- 2 תגובות

תסמונת טורט – איך זה עובד

אחד הצעדים הראשונים במסע אל ההחלמה הוא לימוד הבעיה והבנת התופעה. לשם כך בנינו עבורכם מצגת קצרה וקלילה המתארת "על רגל אחת" את המנגנון המוחי המפעיל את תסמונת הטורט. גילוי נאות: כל הנאמר באתר זה, ניתן על ידינו על פי ניסיוננו ומיטב הבנתנו בלבד. אין באמור משום הנחיה לטיפול ואין הוא מחליף התייעצות עם רופא ואין בו המלצות או הנחיות של רופא. כל העושה שימוש בנאמר באתר זה, לגבי עצמו או אחרים, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד לשאלות הנכם מוזמנים ליצור קשר
פורסם ב- כתיבת תגובה

מטבוליזם של אומגה 3 ו 6

מאמר זה מביא סקירה ממצה ורחבה של המחקר הידוע על המטבוליזם של חומצות שומן בלתי רוויות, ועונה על השאלה מהו המינון הדרוש של אומגה 3 משמן דגים לעומת אומגה 3 צמחית. להלן תמצית המחקר בנקודות. למאמר המלא

Read Full Text

Distribution and Dosing of Omega- 3 Fatty Acids in Humans Linda M.Arterburn,PhD Eileen Bailey- Hall,BS Harry Oken,MD Martek Biosciences Corporation University of Maryland,Baltimore

Summary

  • DHA is principal n-3 fatty acid in tissues.
  • Limited inter- conversion of n-3 FAs.
  • ALA not adequate source of LCn-3.
  • Plasma response to dietary intake.
  • ALA does not accumulate appreciably.
  • Dose dependent increases in EPA and DHA.
  • Plasma levels equilibrate within 4 wks.
  • 2 g DHA/ day gives close to maximal DHA response.
  • Tissue levels LCn-3 increase with supplementation.
  • Milk DHA levels reflect maternal dietary intake
  • Infant DHA levels determined by dietary intake
פורסם ב- כתיבת תגובה

ד"ר דן קרת על האבולוציה של אומגה 3 ונחיצותה בתזונה

ד"ר דן קרת, חבר טוב של אומגה 3 גליל כותב על התפתחות הצורך באומגה 3 לאורך ההיסטוריה ועונה על השאלה האם מדובר באופנה חולפת. אומגה 3- אופנה זמנית או משהו שישאר איתנו לאורך זמן? / ד"ר דן קרת M.D., N.D. התאור הקצר שיבוא בהמשך ינסה לשכנע אתכם שהשימוש באומגה 3 בהקשרים רפואיים אינו אופנה חולפת . נתחיל בהיסטוריה. אבולוציה ארוכת שנים של הייצור האנושי, האדם הזקוף והחושב (שזה רובינו), התרחשה בסביבה שהכילה אומגה 3 בכמות גבוהה יחסית לכמות שזמינה לאדם המערבי הממוצע החי היום. האומגה 3 של הציידים והלקטים הגיעה מירקות, אגוזים ומבשר בעלי חיים שהם צדו. אותם בעלי חיים ניזונו מעשב ולא מדגנים עשירים באומגה 6, ולכן מעט השומן שהיה בגופן, היה עשיר יחסית באומגה 3. עם ביות בעלי החיים והפיכתם למקור קבוע של חלבון ושומן (ולא ריגעי כפי שקורה כאשר הורגים את החיה) , עדיין בעלי החיים שבייתנו ניזונו מעשב, ולכן בשרן, חלבן וביציהן הכילו כמות נכבדה של אומגה 3. זה היה נכון עד המאה העשרים, ובעיקר עד המחצית השנייה של המאה העשרים, שאז תזונת בעלי החיים השתנתה לבלי הכר, ודגנים עשירים באומגה 6 הפכו למזונם העיקרי. כמובן שאם אבותינו ניזונו מדגים הניזונים גם הם מירק וייצורי ים זעירים (בצורת פלנקטון), הם המשיכו לזכות בכמות נכבדה של אומגה 3. קרוב לודאי שאותו תהליך אבולוציוני גרם לכך שאומגה 3 הפכה לחומצת שומן חיונית, כלומר כזו שחייבים לקבל מבחוץ. בעבר, לא היה קושי לקבל אומגה 3 מבחוץ, שאם לא, האבולוציה היתה מוצאת פתרון אחר, יעיל יותר. היום קשה יותר לקבל אומגה 3 מבחוץ, אך הצורך בה לא עומד להשתנות. האבולוציה אינה אופנה חולפת. יתכן שבעוד 50,000 שנה מוחינו וגופינו יתפקדו טוב יותר על שומן רווי או על חומצות שומן מסוג אומגה 6, אך עד אז מוחינו וגופינו ימשיכו "לזעוק" לאומגה 3 מפני שזה מה שהם הורגלו לקבל כדי לתפקד באופן אופטימלי. עם הידע שיש לנו היום לגבי מזונות המכילים אומגה 3 וזמינות הקפסולות למיניהן, ניתן גם היום לספק לעצמנו את החומר החיוני הזה כדי שהמוח ומערכת העצבים יתפתחו ויתפקדו כמו שצריך, למנוע מצבי דלקת ומחלות אוטו-אימוניות, לשמור על דם בעל קרישה נאותה (כדי שלא נפתח קרישי דם שיביאו עלינו התקפי לב ושבץ מוחי) ולשמר עוד תהליכים פיזיולוגיים חשובים אחרים. עמים שמצאו פתרונות טובים למקורות של אומגה 3 , השיגו תוחלת חיים ובריאות טובים מאיתנו, בני חברות השפע המערביות, הצורכים עודפים של חומצות שומן רוויות ומסוג אומגה 6. דוגמאות לכך הם היפנים (שם היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 הרבה יותר מוצלח מאשר בארץ או בארה"ב), תושבי כרתים של אמצע המאה הקודמת (המקור לתזונה ים תיכונית) , תושבי מרכז סרדיניה ותושבי העמקים האלפיניים, שניזונו ממעט בעלי חיים ומוצריהם, אך בעלי חיים אלה ניזונו מעשב. כדי שחומצות השומן מסוג אומגה 3 יקבלו עדיפות במעטפות התאים שלכם ובציפוי של העצבים שלכם, כדאי להקטין את התחרות ולהקטין צריכת שמנים עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 6 (שמן תירס, חמניות, חריע, סויה ושומשום) ושומן טרנס המופיע במזונות מעובדים ומתועשים. הצלחתי לשכנע מבלי לייגע? ד"ר דן קרת ddkeret@zahav.net.il
פורסם ב- 2 תגובות

אומגה 3, ויטמין E וסכרת סוג 2

מחקר המראה כי במצב של הסינדרום המטבולי הכולל סכרת והשמנת יתר, גם תיסוף נוגדי חימצון וגם תיסוף אומגה 3 יעילים כטיפול. ממחקרים קודמים ידוע לנו שתיסוף של אומגה 3 ללא נוגדי חימצון מביא פחות תועלת ולעיתים לא מביא תועלת כלל בסכרת סוג 2. ההסבר לכך שאומגה 3 עוזרת הוא בהגדלת הרגישות לאינסולין של קולטן GLUT4 בממברנת התא האחראי על הסעת גלוקוזה מהדם לתוך התאים. ההסבר לתועלת של נוגדי חימצון וביחוד ויטמין E הוא בהורדת העומס המחמצן והפחתת הדלקת הכרונית המצויה בסינדרום המטבולי ובסכרת סוג 2. בנוסף לכך נוכחות של ויטמין E בדם היא תנאי לפעילות האומגה 3 להגברת הרגישות לאינסולין, אחרת העומס המחמצן הגבוה הקיים בסכרת סוג 2 גורם לחימצון האומגה 3 וביטול יכולתה לפעול. מחקר על השפעות השוואתיות של אנטיאוקסידנטים ואומגה 3 על רגישות לאינסולין בסכרת סוג 2 מטרות: מחקר זה נועד להעריך את השפעת האנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון): חומצה אלפא ליפואית (ALA), חומצת שומן אומגה 3 וויטמין E, על פרמטרים של רגישות לאינסולין, עומס מחמצן, מטבוליזם ליפידי ושליטה גליקמית בחולים בסכרת סוג 2. שיטה: מחקר כפול סמיות מבוקר פלצבו. מאה וארבעה פציינטים עם סכרת סוג 2 עם תנגודת אינסולין גויסו למחקר. ניתנו להם ALA, אומגה 3, ויטמין E או פלצבו. נמדדו משקלם, BMI והיקף המתניים. תנגודת האינסולין חושבה על בסיס אינדקס ה BMI והיקף המתניים. לכל נבדק ניתנו 6 קפסולות ביום של שמן דגים בהרכב 180 EPA ו-120 DHA, סה"כ 300 מ"ג לקפסולה ו-1.8 גרם ביום. המינון לא התחשב במשקלם של הנבדקים (גיא: טעות בתכנון הניסוי הגורם לפחות מובהקות בתוצאות). יחס EPA ל DHA 2:3 לטובת EPA (גיא: בתחום היחס המומלץ על ידנו). לכל נבדק בקבוצת ויטמין E ניתנו 400 יב"ל בצורת ויטמין 400E. משך המחקר היה 90 יום (בלבד). תוצאות: בניתוח התוך-קבוצתי של נקודת ההתחלה לעומת נקודת סוף תקופת הטיפול, הבחנו בהפחתה משמעותית של BMI, היקף המתניים והכולסטרול הכללי בשלושת קבוצות הטיפול. בניתוח הבין-קבוצתי בנקודת סוף תקופת הטיפול, ALA, אומגה 3 וויטמין E הראו שיפור משמעותי בכולסטרול הכללי בהשוואה לפלצבו, וויטמין E הראה את השיפור המקסימלי. גיא: בגוף המחקר מפורטים פרטים נוספים רבים, להלן תמציתם: בקבוצת האומגה 3 חלה הטבה משמעותית הן של רמת הגלוקוזה לאחר צום (ירידה מ-149 ל-139) והן של רמת המגלובין A1c המביא לידי ביטוי את רמת הסוכר ארוכת הטווח אשר ירדה מ-11.36 ל-9.53 (נורמלי זה פחות מ 6.0). אלו הטבות מאד משמעותיות בהתחשב בזמן המועט ואי טיפול תזונתי משלים. באותו זמן חלה הטבה פחות משמעותית בקבוצת ויטמין E וקבוצת ALA. בקבוצת הבקרה חלה הרעה משמעותית בגלוקוזה בצום וללא שינוי בהמוגלובין A1c. יש לשער ששילוב של ויטמין E עם אומגה 3 במינון גבוה יותר למשך זמן ארוך יותר היה משפר בצורה משמעותית עוד יותר את מצב הסכרת והשמנת היתר. מסקנות: ALA, אומגה 3 וויטמין E הראו שיפור ברגישות לאינסולין. מאחר שהם נבדלים זה מזה בשיפור פרמטרים שונים, כל השלושה יכולים לשמש כתוספת לטיפול בפציינטים החולים בסכרת סוג 2 כדי לשפר את הרגישות לאינסולין והמטבוליזם הליפידי. ניתוח של גיא: מחקר זה מראה כי במצב של הסינדרום המטבולי הכולל סכרת והשמנת יתר, גם תיסוף נוגדי חימצון וגם תיסוף אומגה 3 יעילים כטיפול. ממחקרים קודמים ידוע לנו שתיסוף של אומגה 3 ללא נוגדי חימצון מביא פחות תועלת ולעיתים לא מביא תועלת כלל בסכרת סוג 2. ההסבר לכך שאומגה 3 עוזרת הוא בהגדלת הרגישות לאינסולין של קולטן GLUT4 בממברנת התא האחראי על הסעת גלוקוזה מהדם לתוך התאים. ההסבר לתועלת של נוגדי חימצון וביחוד ויטמין E הוא בהורדת העומס המחמצן והפחתת הדלקת הכרונית המצויה בסינדרום המטבולי ובסכרת סוג 2. בנוסף לכך נוכחות של ויטמין E בדם היא תנאי לפעילות האומגה 3 להגברת הרגישות לאינסולין, אחרת העומס המחמצן הגבוה הקיים בסכרת סוג 2 גורם לחימצון האומגה 3 וביטול יכולתה לפעול. ממצאים אלו מחזקים את המלצתנו הברורה לכך שבטיפול תזונתי בסכרת סוג 2 יש לתת מינון גבוה של שמן דגים ביחד עם מינון גבוה יחסית של ויטמין E. תקציר ותרגום ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

DOI: 10.7860/JCDR/2012/4464.2535

Journal of Clinical and Diagnostic Research. 2012 November, Vol-6(9): 1469-1473

Study of Comparative Effects of Antioxidants on Insulin Sensitivity in Type 2 Diabetes Mellitus

A.S. Udupa, P.S. Nahar, S.H. Shah, M.J. Kshirsagar, B.B. Ghongane

ABSTRACT

Objectives: This study intended to assess the effects of the antioxidants; Alpha Lipoic Acid (ALA), omega 3 fatty acids and vitamin E on the parameters of insulin sensitivity, oxidative stress, lipid metabolism and glycaemic control in patients of type 2 diabetes mellitus.

Methods: This was a prospective, randomized, double blind, placebo controlled, single centred study. One hundred four patients with type 2 diabetes mellitus with insulin resistance were recruited for the study. They were given ALA, omega 3 fatty acids, vitamin E or placebo. Their weight, Body Mass Index (BMI) and Waist circumference were measured. The investigations which were fasting glucose and fasting total cholesterol. The insulin resistance was calculated on the basis of the BMI and the waist circumference.

Results: In the intra group analysis at the baseline (V1) vs at the end of the treatment period (V5), we observed a significant decrease in the BMI, waist circumference and the total cholesterol in the three treatment groups. In the intergroup analysis at V5, ALA, omega 3 fatty acids and vitamin E showed a significant improvement in the total cholesterol as compared to the placebo and vitamin E showed the maximum improvement.

Conclusion: ALA, omega 3 fatty acids and vitamin E showed the improvement in insulin sensitivity. Since they differ in improving different parameters all of these three can be used as an add on therapy in patients with type 2 diabetes mellitus to improve their insulin sensitivity and lipid metabolism.

פורסם ב- כתיבת תגובה

אומגה 3 משפרת ביצועי ספורטאים ומונעת מחלות ספורט

מאמר מאת ארטמיס סימופולוס- המגלה והממציאה של תזונת אומגה, המאמר מסכם את הידוע למחקר כיום לגבי השפעת אומגה 3 על בריאותם של הספורטאים והחשיבות של אומגה 3 במניעת מחלות הקשורות בספורט אינטנסיבי. למאמר המלא

Read Full Text

Omega-3 Fatty Acids and Athletics Artemis P. Simopoulos, MD Current Sports Medicine Reports 2007, 6:230–236 Current Medicine Group LLC ISSN 1537-890x

Human beings evolved consuming a diet that contained about equal amounts of n-6 and n-3 essential fatty acids. Today, in Western diets, the ratio of n-6 to n-3 fatty acids ranges from approximately 10:1 to 20:1 instead of the traditional range of 1:1 to 2:1.

Studies indicate that a high intake of n-6 fatty acids shifts the physiologic state to one that is prothrombotic and proaggregatory, characterized by increases in blood viscosity, vasospasm, and vasoconstriction, and decreases in bleeding time. ?-3 fatty acids, however, have anti-inflammatory, antithrombotic, antiarrhythmic, hypolipidemic, and vasodilatory properties.

Excessive radical formation and trauma during high-intensity exercise leads to an inflammatory state that is made worse by the increased amount of n-6 fatty acids in Western diets, although this can be counteracted by eicosapentaenoic acid (EPA) and docosahexaenoic acid (DHA).

For the majority of athletes, especially those at the leisure level, general guidelines should include EPA and DHA of about 1 to 2 g/d at a ratio of EPA:DHA of 2:1.

 
פורסם ב- כתיבת תגובה

חיסונים ותמותת תינוקות

לחסן או לא לחסן? סרטוןן הסוקר מקרים רבים של תמותת תינוקות בטווח של 24 שעות לאחר חיסון וכן מחקרים בנושא חיסון תינוקות והשפעתו על תמותת תינוקות במדינות שונות בעולם. בסרטון מוזכר חיסון ה DPT (חיסון משולש) כגורם מוביל לתמותת תינוקות ותסימינים של הזריקה שהופיע טרם המוות.
פורסם ב- כתיבת תגובה

שמש מונעת סרטן

כיצד השמש וביחוד הקרינה האולטרה סגולה מונעת סרטן מכל הסוגים על ידי יצור ויטמין D? מומלץ לקרוא עוד: מינון ויטמין D הנדרש למניעת סרטן למאמר המלא

Read Full Text

How strong is the evidence that solar ultraviolet B and vitamin D reduce the risk of cancer?

An examination using Hill’s criteria for causality William B. Grant Dermato-Endocrinology 1:1, 17-24; January/February 2009; ©2009 Landes Bioscience Summary and Conclusion

The solar UVB—vitamin D—cancer theory now satisfies most, if not all, of the criteria for causality in a biological system as initially postulated by Robert Koch and expanded by A. Bradford Hill.

Thus, from a scientific point of view, vitamin D reduces the risk of developing many types of cancer and increases survival once cancer reaches the detectable stage.

Unfortunately, health policy often lags scientific discoveries by years to decades. An example from the mid-19th century was the discovery by Ignaz Semmelweis that doctors carried germs from autopsies to women giving birth and infected them, resulting in puerperal sepsis.

A more recent example is the announcement by Barry Marshall and Robin Warren that Helicobacter pylori caused stomach ulcers. Although Marshall infected himself with H. pylori in 1981 and developed an ulcer,126 he concluded by 1995 that Koch’s postulates were not well satisfied.

However, in 2005, Marshall and Warren were awarded the Nobel Prize in Medicine. It is hoped that the acceptance of the beneficial role of vitamin D in reducing the risk of cancer and many other diseases will not have to wait much longer.

It is encouraging that the National Academy of Sciences’ Institute of Medicine (http:// www.iom.edu) is embarking on a 2-year study of vitamin D dietary requirements and is expected to issue a report in October 2010.

פורסם ב- כתיבת תגובה

ביצועים ספורטיבים וויטמין D

מאמר זה מסביר את החשיבות העצומה בויטמין D לביצועים ספורטיביים ואת ההגנה ממחלות שויטמין D נותן לספורטאים. המאמר ממליץ על חשיפה סדירה של כל הגוף לשמש על מנת להביא את רמת הויטמין D ל 50 ננוגרם למיליליטר. תרגום ותקציר ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

Athletic Performance and Vitamin D JOHN J. CANNELL1, BRUCE W. HOLLIS2, MARC B. SORENSON3, TIMOTHY N. TAFT4, and JOHN J. B. ANDERSON5

1Atascadero State Hospital, Atascadero, CA; 2Departments of Biochemistry and Molecular Biology, Medical University of South Carolina, Charleston, SC; 3sunlightandhealth.org, Saint George, UT; 4Departments of Orthopedics and Sports Medicine, University of North Carolina, Chapel Hill, NC; and 5Departments of Public Health and Nutrition, University of North Carolina, Chapel Hill, NC

ABSTRACT

CANNELL, J. J., B. W. HOLLIS, M. B. SORENSON, T. N. TAFT, and J. J. ANDERSON.

Athletic Performance and Vitamin D. Med.Sci. Sports Exerc., Vol. 41, No. 5, pp. 1102–1110, 2009.

Purpose: Activated vitamin D calcitriol) is a pluripotent pleiotropic secosteroid hormone. As a steroid hormone, which regulates more than 1000 vitamin D–responsive human genes, calcitriol may influence athletic performance. Recent research indicates that intracellular calcitriol levels in numerous human tissues, including nerve and muscle tissue, are increased when inputs of its substrate, the prehormone vitamin D, are increased.

Methods: We reviewed the world’s literature for evidence that vitamin D affects physical and athletic performance.

Results: Numerous studies, particularly in the German literature in the 1950s, show vitamin D–producing ultraviolet light improves athletic performance. Furthermore, a consistent literature indicates physical and athletic performance is seasonal; it peaks when 25-hydroxy-vitamin D [25(OH)D] levels peak, declines as they decline, and reaches its nadir when 25(OH)D levels are at their lowest. Vitamin D also increases the size and number of Type II (fast twitch) muscle fibers. Most cross-sectional studies show that 25(OH)D levels are directly associated with musculoskeletal performance in older individuals. Most randomized controlled trials, again mostly in older individuals, show that vitamin D improves physical performance.

Conclusions: Vitamin D may improve athletic performance in vitamin D–deficient athletes. Peak athletic performance may occur when 25(OH)D levels approach those obtained by natural, full-body, summer sun exposure, which is at least 50 ngImLj1. Such 25(OH)D levels may also protect the athlete from several acute and chronic medical conditions.

Key Words: PHYSICAL PERFORMANCE, PEAK ATHLETIC PERFORMANCE, ACTIVATED VITAMIN D, CALCITRIOL, 1, 25-DIHYDROXY-VITAMIN D, 25(OH)D

פורסם ב- כתיבת תגובה

כל מה שצריך לדעת על אומגה 3 וויטמין E

כבר שנים שאנו ממליצים לרבים מלקוחותינו על הוספת ויטמין E בנוסף על אומגה 3. מספר עובדות שכדאי לדעת על ויטמין E: למה מומלץ לתסף לאומגה 3 משמן דגים גם ויטמין E? חומצות שומן מסוג אומגה 3 נוטות להתחמצן בקלות במעיים ובדם. חימצון שלהן מונע את השפעתן החיובית במעטפת התאים של הגוף. על מנת למנוע את חימצונן יש צורך בנוכחות של אנטיאוקסידנט (נוגד-חימצון) בדם. צריכה מרובה של ירקות מגוונים ופירות מספקת בדרך כלל מספיק ויטמין E ו C על מנת להגן על האומגה 3 מפני חמצון. זאת לדעת- חומצות שומן מסוג אומגה 3 משמן דגים המתחמצנות בדם אינן מזיקות, הגוף ינצל אותן לצורך יצור אנרגיה. אך מצד שני החימצון שלהן מונע את התועלת המצופה בשבילה נטלנו אותן. לכן חשוב שהעומס המחמצן בדם יהיה נמוך אם ברצוננו לקבל את התועלת המרבית מאומגה 3. באילו מצבים מומלץ על הוספת ויטמין E ?
  • בצריכת מוגברת של אומגה 3. ראה המלצות שימוש>>
  • תזונה דלת ירקות: ילדים ומבוגרים אשר תזונתם אינה מכילה די ירקות או מקורות אחרים לנוגדי חמצון.
  • נשים אחרי גיל המעבר: נשים בגיל זה נוטות לעומס מחמצן גבוה יותר ולכן מומלץ להן לקחת 800 עד 1200 יב"ל כתלות בתזונה הכללית שלהן ובכמות האומגה. ראה המלצות שימוש>>
  • צריכת תרופות: צריכת תרופות בכלל, וביחוד תרופות פסיכיאטריות, מעלה מאד את העומס המחמצן. במקרה כזה מומלץ על הוספת ויטמין E גם ללא קשר לצריכת אומגה 3 ובמידה וצורכים אומגה 3 משמן דגים להגדיל את מינון ה E בהתאם. ראה המלצות שימוש>>
  האם יש סכנה בצריכת ויטמין E? בניגוד לפרסומים אשר הופיעו לפני מספר שנים לגבי תופעות שליליות של הוספת ויטמין E , לטענתנו אין כל סכנה בלקיחת מינונים של מספר אלפי יב"ל ביום. להיפך, אנשים רבים הסובלים ממחלות כרוניות סובלים ממחסור בויטמין E הנחוץ למלחמה של הגוף בדלקות וזיהומים. לכן עדיף להוסיף יותר E מאשר פחות. קרא עוד >> מה זה ויטמין E וכיצד נמדדת יעילותו? ויטמין E, או בשמו הכימי טוקופרול, הינו משפחה של חומרים טבעיים המצויים בצמחים ומונעים חימצון של מולקולות אורגניות על ידי רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים נוצרים בדם כל הזמן כתוצאה מהמטבוליזם הנורמלי וביחוד במצבי דלקת. גורם נוסף ליצירת רדילקים חופשיים הינה קרינת UV חזקה (ולכן כדאי למרוח ויטמין E על העור לאחר חשיפה לשמש חזקה או חס וחלילה כוויות שמש או כוויות חום). ויטמין E נמדד על פי יעילות מניעת החימצון שלו. מכיוון שישנם סוגים רבים של ויטמין E ממקורות צמחיים רבים ומכיוון שלכל ויטמין E ישנה יעילות שונה, נקבע תקן בין לאומי המודד את מינון הויטמין על ידי יחידות בין לאומיות או יב"ל. באנגלית התקן נקרא International Units או בקיצור IU. זאת לדעת- אין שום משמעות למינון הכמותי בנפח (סמ"ק) או משקל (מ"ג) שאדם צורך. רק כמות היחידות הבי"ל (יב"ל) הינו רלוונטי. היחידה הבין לאומית מאפשרת למנן כל ויטמין E מכל מקור על בסיס משותף. בארץ ישנה חובה לסמן את המינון ביב"ל בכל קפסולה או טיפה של ויטמין E. סימון במ"ג או סמ"ק איננו רלוונטי ואף איננו חובה. בקנותכם ויטמין E הקפידו לקרוא על התוויות את המינון לקפסולה או טיפה ביב"ל או IU! באילו מזונות ניתן להשיג ויטמין E? מזונות המכילים אנטי אוקסידנטים מסוג E (טוקופרולים)-
  • ירקות בעלי עלים ירוקים (במיוחד עלי סלק פטרוזיליה וגרגיר נחלים)
  • ירקות מצליבים כגון ברוקולי כרובית
  • שום – בעל תכולה גבוה גם כן
  • שמנים – שמן דקל ושמן קוקוס הם בעלי תכולה גבוהה במיוחד
  • נבטי חיטה ונבטים אחרים
  • פירות יער – אוכמניות, חמוציות ופטל
  • בעיקרון אכילת ק"ג ירקות ביום מספקת את התצרוכת הנדרשת לאדם בריא
בנוסף לכך ויטמין C משפר את יעילות הפעולה של E ולכן צריכה של ירקות ופירות העשירים בו, גם כן עוזרת. איזה סוג של ויטמין E מומלץ לצרוך? ויטמין E מופיע בשתי צורות: מוצק כאבקה או נוזלי בשמן. ויטמין E נחוץ לגוף רק בצורתו הנוזלית שומנית ולכן לא מומלץ לצרוך E באבקה לצורך מניעת חמצון של אומגה 3. E נוזלי יכול להופיע בבקבוק עם טפי או בצורת קפסולות רכות. ניתן לרכוש קפסולות של 100, 200 או 400 IU . מתוך סוגי ה E הנוזלי הקיימים בשוק הסוג הטוב ביותר הוא Natural Mixed Tocopherols, אך גם הסוגים האחרים הינם טובים לצורך מניעת חימצון של אומגה 3 משמן דגים. הסוג הנפוץ ביותר ובדרך כלל הזול ביותר הינו די אלפא טוקופרול אצטט. הוא עשוי להיות מיוצר מנבטים של דגנים שונים. בשמן אין שאריות של גלוטן גם אם הוא עשוי מנבטי דגנים. אנו מזכירים שהמדד הרלוונטי ליעילות הויטמין כאשר באים לבחור מוצר יעיל וזול הינו המינון בי"ל או IU ולא הכמות בקפסולה. המחיר ל IU הינו הבסיס הנכון להשוואת העלות יעילות של מוצרים שונים. תפקידים נוספים של ויטמין E בגוף? העדר נוגדי חימצון בגוף מעלה את רמת העקה המחמצנת בגוף, שמהווה כר נוח להתפתחות מחלות דלקתיות רבות, במיוחד באורח החיים המערבי המזמן לנו סביבה עמוסת זיהומים ורדיקלים חופשיים תוקפניים למערכות הגוף. עד כה נערכו מחקרים רבים שמצא קשר בין ויטמין E לתסמונות הבאות:
  • מחלות לב, כלומר דלקת כרונית של כלי הדם, נגרמות בין השאר מעומס מחמצן גבוה. מחקרים מצאו כי רמת ויטמין E גבוהה בדם או הוספת ויטמין E מפחיתים משמעותית את הסכנה למחלות לב.
  • סוגי סרטן שונים – ביחוד סרטן הערמונית.
  • מצבי דלקת כרוניים
  • מחלות אוטואימוניות
  • Age related Macular Degeneration (ניוון מקולרי של העין)- מחקרים שונים מראים כי עומס מחמצן ומחסור בויטמין E מחמירים את המחלה.
  • חשיפת יתר לשמש – ויטמין E נמצא כיעיל ביותר במניעת נזקי חשיפה לשמש. מריחה של E על העור לאחר החשיפה לשמש מונעת כמעט כליל את כוויות השמש כולל מניעת אודם העור ומניעת תחושת הצריבה. שים לב שויטמין E איננו מסנן קרינה ואין למרוח אותו לפני החשיפה לשמש!
פורסם ב- כתיבת תגובה

ויטמין D תלוי במגנזיום

מחקר זה מראה כי מחסור במגנזיום הינו גורם ישיר לכך שהמטבוליזם של ויטמין D בגוף נכשל. זה עשוי להיות ההסבר לכך שאנשים רבים מתקשים להעלות את רמת ויטמין D בגופם, על אף מאמצים כגון חשיפה לשמש ותיסוף. יעילות תיסוף ויטמין D תלויה ברמת המגנזיום בגוף מחקר משנת 2013 שפורסם במגזין BMC Medicine ויטמין D, מגנזיום ותמותה: תוצאות מחקר על בסיס נתוני תזונה ובריאות לאומית בארה"ב (2001-2006) מגנזיום משחק תפקיד חיוני בסינתזה והמטבוליזם של ויטמין D ומגנזיום. תיסוף של מגנזיום משנה באופן ניכר את התנגודת לטיפול בויטמין D בחולי רככת (חולים ברככת אשר תיסוף ויטמין D נכשל בהגברת רמת ה D בדמם) , שמקורה במחסור ויטמין D כתלות במגנזיום. השערת המחקר היתה שתיסוף מגנזיום לבדו, וביחוד האינטרקציה שלו עם תיסוף תזונתי של ויטמין D, תורמת להורדת רמת התנגודת לויטמין D, ולקשר בין תנגודת לויטמין D והסיכון לתמותה עשוי להשתנות ע"י תיסוף מגנזיום. תוצאות המחקר מצאו שרמת הצריכה של מגנזיום (כתוסף בלבד, דרך המזון בלבד או שניהם) קשורה באופן מובהק להפחתת הסיכון למחסור ואי-ספיקת ויטמין D בהתאם. מסקנת החוקרים היא כי תיסוף של מגנזיום לבד או האינטראקציה שלו עם ויטמין D כתוסף תזונה, תורמים לרמת הויטמין D בגוף. הקשר בין תנגודת לויטמין D ותמותה עשוי להשתנות בהתאם לרמת צריכת המגנזיום. מחקרים קודמים מצאו שרמת ה PTH (הורמון בעל תפקיד חשוב בויסות רמת הסידן בדם. א3ג) בגוף היתה גבוהה כאשר הרמה בדם של ויטמין D היתה מתחת 20 נ"ג/מ"ל. במחקר הנוכחי מצאו שצריכת מגנזיום קשורה לסיכון למחסור או אי-ספיקת ויטמין D רק בין אלה שסבלו מרמה נמוכה או גבוהה מדי של PHT. ממצאים אלה אפשריים משום שלמגנזיום יש תפקיד חשוב בויסות PHT. מטא-מחקר נוסף שבוצע לאחרונה, מצא שכל עליה של 100 מ"ג מגנזיום ביום משמעותה ירידה של 12% בסיכון לסרטן המעי הגס. פירוש שלנו: בשנים האחרונות נתקלנו במקרים רבים בהם חשיפה רבה לשמש, תיסוף ואפילו תיסוף מסיבי של ויטמין D לא מצליחים להעלות את רמת ה D בדם לערכי הנורמה הנדרשים למניעת מחלות שונות. מחקר זה מראה כי מחסור במגנזיום הינו גורם ישיר לכך שהמטבוליזם של ויטמין D בגוף נכשל. במילים אחרות מחסור בויטמין D אצל אנשים הנחשפים לשמש ברמה "מספקת" או הלוקחים תוסף 3D בתזונה עשוי להיות מוסבר על ידי מחסור במגנזיום! זהו ממצא רב משמעות במיוחד בישראל בה יש לתושבים רבים מחסור כרוני במגנזיום עקב סיבות רבות, ביניהן: עודף גדול מאד של סידן בתזונה בישראל בגלל צריכה רבה של מאכלי חלב
  • הגברה מלאכותית של סידן במזון עקב הדעה המוטעית שמחסור בסידן הוא הגורם לאוסטאופורוזיס (בעוד שהגורם לכך הוא מחסור בויטמין D)
  • מחסור במגנזיום באדמות גירניות בישראל ובמים בישראל
  • התפלת מי ים וערבוב המים המותפלים במי שתיה
המסקנה המתבקשת היא שאנשים הסובלים ממחלות המוסברות במחסור בויטמין D רצוי שיתספו גם מגנזיום. רמת המגנזיום הנדרשת היא בין 100 ל 400 מ"ג מגנזיום אלמנט (יסוד) ביום לאדם מבוגר. יהיה מענין לראות בשנים הקרובות האם אכן שילוב של מגנזיום וויטמין D יהיו יעילים יותר מתיסוף פרטני של כל אחד מהתוספים. תקציר ותרגום ע"י אומה 3 גליל

למאמר המלא

Read Full Text

Abstract

Background: Magnesium plays an essential role in the synthesis and metabolism of vitamin D and magnesium supplementation substantially reversed the resistance to vitamin D treatment in patients with magnesium-dependent vitamin-D-resistant rickets. We hypothesized that dietary magnesium alone, particularly its interaction with vitamin D intake, contributes to serum 25 hydroxyvitamin D (25(OH)D) levels, and the associations between serum 25(OH)D and risk of mortality may be modified by magnesium intake level.

Methods: We tested these novel hypotheses utilizing data from the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 2001 to 2006, a population-based cross-sectional study, and the NHANES III cohort, a populationbased cohort study. Serum 25(OH)D was used to define vitamin D status. Mortality outcomes in the NHANES III cohort were determined by using probabilistic linkage with the National Death Index (NDI).

Results: High intake of total, dietary or supplemental magnesium was independently associated with significantly reduced risks of vitamin D deficiency and insufficiency respectively. Intake of magnesium significantly interacted with intake of vitamin D in relation to risk of both vitamin D deficiency and insufficiency. Additionally, the inverse association between total magnesium intake and vitamin D insufficiency primarily appeared among populations at high risk of vitamin D insufficiency. Furthermore, the associations of serum 25(OH)D with mortality, particularly due to cardiovascular disease (CVD) and colorectal cancer, were modified by magnesium intake, and the inverse associations were primarily present among those with magnesium intake above the median.

Conclusions: Our preliminary findings indicate it is possible that magnesium intake alone or its interaction with vitamin D intake may contribute to vitamin D status. The associations between serum 25(OH)D and risk of mortality may be modified by the intake level of magnesium. Future studies, including cohort studies and clinical trials, are necessary to confirm the findings.

Keywords: Magnesium intake, Serum 25-hydroxyvitamin D levels, Vitamin D insufficiency, Vitamin D deficiency, Parathyroid hormone, Mortality, Colorectal cancer, Cardiovascular diseases.

פורסם ב- תגובה אחת

מגנזיום – לטורט, ADHD ,OCD ואוטיזם

הסבר מאת גיא בן צבי: מחסור במגנזיום הנו תופעה נפוצה ביותר בשני סוגים של מחלות- במחלות לב ובתסמונות נוירופסיכיאטריות. צריכה של תרופות בדרך כלל מחמירה את המחסור. מגנזיום בדרך כלל משפר מאד את המצב בתסמונת טורט, ADHD ,OCD ואוטיזם. הצורה המומלצת ביותר הנה מגנזיום טאורט (מגנזיום הקשור לחומצת אמינו טאורין). אני מאד ממליץ על תוספת מגנזיום טאורט לסובלים במידה חמורה מתסמונת טורט, ADHD, ואוטיזם (על צורותיו השונות). הסבר מפורט על תפיקוד של מגנזיום במערכת העצבים ניתן לקרוא במאמר המלא על מגנזיום. מסיבה זו הוספנו לסל המוצרים של אומגה 3 גליל מגנזיום טאורט שניתן לרכוש דרכנו. יש לציין כי אני ממליץ בדר"כ על תיסוף של מגנזיום טאורט רק במקרים בהם הטיפול בשמן דגים וויטמין E לא נתן מענה מספיק. אני ממליץ קודם כל למצות את הטיפול בשמן דגים, ובמידה שזה לא מספק, לתסף מגנזיום טאורט, וזאת על מנת להמנע מתיסוף שלא לצורך. ניתן להתייעץ איתי ועם הצוות לגבי תיסוף מגנזיום ע"י יצירת קשר. בברכה, גיא
פורסם ב- כתיבת תגובה

שומן רווי נגד סרטן- תוצאות מחקר

תוצאות המחקר אינן תואמות את הנחת המחקר שיש קשר ישיר בין צריכת שומן כללית או צריכת שומן מסוגים שונים לבין סיכון לסרטן הלבלב. צריכה גבוהה שומן רווי קורלטיבית לירידה משמעותית בשכיחות סרטן הלבלב. איזו הפתעה… מחקר: צריכת שומן והסיכון לסרטן הלבלב, וכן סרטן הערמונית, הריאות, המעי הגס והשחלות מטרה: להעריך את הסיכון שבצריכת שומן לחלות בסרטן הלבלב. תוצאות: לאחר כשמונה וחצי שנים ומעל 400 נחקרים חולי סרטן, נצפה קשר סטטיסטי הפוך בין צריכת שומן רווי לסיכון לסרטן הלבלב. מסקנות החוקרים: תוצאות המחקר אינן תואמות את הנחת המחקר שיש קשר ישיר בין צריכת שומן כללית או צריכת שומן מסוגים שונים לבין סיכון לסרטן הלבלב, אך הקשר נחלש במקרים שבהם התיעוד היה קצר מועד יותר. שינויים תזונתיים הקשורים למחלות בלתי מאובחנות, יכולים להסביר את הקשר ההפוך בין צריכת שומן רווי להפחתה בסיכון לסרטן הלבלב. הממצאים אינם תומכים בקשר בין צריכת שומן לסיכון לסרטן הלבלב, במקום זאת את הקשר ההפוך שמצאנו ניתן להחליש ע"י הוצאה מהסטטיסטיקה את המקרים שהמעקב אחריהם היה קצר טווח. פרשנות של גיא: החוקרים ההמומים מנסים לחפש תרוצים מדוע צריכת שומן רווי גבוה קורלטיבית לירידה משמעותית מאד בשכיחות סרטן הלבלב. משעשע לראות איך הם מתחמקים מהמסקנה ששומן רווי זה בריא 🙂 ובמילים הכי פשוטות, מסקנות המחקר הזה, בניגוד מוחלט לציפיות, הן ששום סוג של שומן בשום כמות איננו מעלה את הסיכון לסרטן (לבלב במקרה זה אבל רלוונטי גם לסרטנים אחרים). יתרה מכך כנראה ששומן רווי בתזונה מוריד, משמעותית, את הסיכון לסרטן. למי שמתעצל לקרוא את כל המחקר המפורט, להלן המסקנות (הדגשות שלי). בברכה, גיא. תרגום ותקציר ע"י אומגה 3 גליל למאמר המלא

Read Full Text

a b s t r a c t

Purpose: Epidemiologic and experimental studies suggest that dietary fat intake may affect risk of pancreatic cancer, but published results are inconsistent.

Methods: We examined risk associations for specific types of dietary fat intakes and related food sources among 111,416 participants in the Prostate, Lung, Colorectal and Ovarian Cancer Screening Trial. We used Cox proportional hazards regression to examine associations between fat intake and pancreatic cancer risk.

Results: Over a mean 8.4 years of follow-up, 411 pancreatic cancer cases were identified. We observed an inverse association between saturated fat intake and pancreatic cancer risk (hazard ratio [HR], 0.64 comparing extreme quintiles; 95% confidence interval [CI], 0.46e0.88), but the association became weaker and nonsignificant when individuals with fewer than 4 years of follow-up were excluded to avoid possible reverse causation (HR, 0.88; 95% CI, 0.58e1.33). Total fat intake showed a similar pattern of association, whereas intakes of monounsaturated and polyunsaturated fats and fats from animal or plant sources showed no associations with risk.

Conclusions: These results do not support the hypothesis of increased pancreatic cancer risk with higher fat consumption overall or by specific fat type or source. Dietary changes owing to undetected disease may explain the observed inverse association with saturated fat.

In conclusion, our findings do not support a positive association between dietary fat intake and risk of pancreatic cancer. Instead we observed an inverse association that was attenuated with exclusion of cases with shorter term follow-up. Our results highlight the need to carefully examine possible reverse causation in studies of diet and pancreatic malignancy and the importance of basing conclusions on a body of evidence from studies with longer term follow-up.

פורסם ב- 4 תגובות

פרוקטוז- טבלאות חישוב והסברים

על פי מחקרים עדכנים מ 5 השנים האחרונות פרוקטוז, סוכר פירות, הוא סוכר מזיק מאד. הנזק הוא קודם כל בצורת תוסף מזון המוסף למשקאות ומזונות ממותקים ומסומן כ HFCS אבל גם בצורת פירות, ביחוד שהפירות המודרניים הונדסו לתכולת סוכר גבוהה יותר על מנת להגביר את צריכתם. בפירות ישנם גם הרבה אנטיאוקסיטדנטים וויטמינים אך התועלת שבהם אובדת כאשר צורכים עודף של פירות. מצורפת טבלה פשוטה עם רשימת הפירות הנפוצים ותכולת הפרוקטוז שלהם. ככלל מומלץ לצרוך לא יותר מ 25 גרם פרוקטוז מכל המקורות ביום כדי למנוע את נזקי סוכר הפירות. למי שנמצא בקבוצת סיכון, כלומר סובל מסוכרתיות יתר, סכרת סוג 2 או השמנת יתר מומלץ לא לעבור 15 גרם פרוקטוז ביום. שימו לב לתכולת הפרוקטוז העצומה של פירות מיובשים וביחוד משמשים, דבלים ותמרים. להדפיס ולשמור על המקרר…. Are fruits good or bad for you? Fructose iStock_000012808949Small